גורמי צבא העריכו כי בתום סדרת הערכות מצב, שעסקו במוכנות ובכשירות המבצעית מול הזירות השונות (איראן, תימן, לבנון, סוריה, ירדן, איו"ש ורצועת עזה) ובהיבטי כוח האדם, החליט הרמטכ"ל כי יידרש לקבוע סדרי עדיפויות והחלטות בנוגע למקומות שבהם ירוכז המאמץ, הן בבניין הכוח לטווח הקצר והן לטווח הארוך. זאת, בנוסף להחלטות בניין כוח שכבר הודיע עליהן הרמטכ"ל: הקמת אוגדה מזרחית, הקמת פלוגת טנקים שלישית, סגירת אגף אסטרטגיה, פיצול המכללות הצבאיות ושינויים בזרוע היבשה.
עוד החליט הרמטכ"ל, לאחר שצה"ל נאלץ להגיב להתפתחויות בזירות השונות במשך יותר מ־670 ימי לחימה, כי בשנת 2026 יעבור הצבא ליוזמה שתכלול חזרה ליסודות באימונים, נהלים ותכנון שנשחקו תחת העומס המבצעי. הוא הגדיר את השנה הבאה כ"שנת עיצוב ומיצוי הישגים". הרמטכ"ל רמז במפורש כי קיימת כוונה ברורה בצה"ל לחזק את המסגרות הקיימות ולהקים חדשות.
הרמטכ"ל הבהיר כי צה"ל ימשיך לשמר כשירות ומוכנות רב-זירתית, אך עם התאמות לכל זירה. בנוסף, הניח דגש על החוסן האנושי, על רקע האתגרים הנפשיים והשחיקה, תוך מיקוד במשרתים בסדיר ובמילואים, בצורך בהפוגות וחופשות לכוחות, בחיזוק הרוח והמוטיבציה, ובצד זאת בהבטחת מלאים ואמצעי לחימה.