איך מגיעים לגיל 100? תשאלו את מיכאל מיקי גולדמן גלעד, שביום שישי החליף קידומת. ואיך דוחסים 100 שנות חיים בערב מרתק של ארבע שעות? תשאלו את היוזמת, רעייתו של גולדמן, אווה, ואת המנחה, אריה גולן. ביום חמישי בערב זה קרה. מאות ידידים, בני משפחה, אנשים שהיו שותפים בפרקי חייו של בעל השמחה התכנסו במוזיאון “אנו” בתל אביב לאירוע שכותרתו “פעם במאה”.
אחד־אחת הם ניגשו לגולדמן, התחבקו עימו, התנשקו, לחצו ידו, ובעיניים בורקות הוא זיהה את כולם. “מה נשמע במוסד ביאליק?”, הוא שאל אותי, שהרי גם לאחר פרישתו מדירקטוריון המוסד המשיך להתעניין בו. “אינני מרגיש כאדם בן 100”, השיב לשאלתו הראשונה של המנחה. “אינני יודע איך מגיעים לגיל כזה”. ומה באשר להמשך? “כמה שאקבל מהשמיים, אמשיך לשמור על עצמי, על אחרים ועל עם ישראל. רציתי לחיות לא כל כך בשביל עצמי, אלא בשביל בני ישראל, ורק ששונאינו לא יצליחו להוריד אותנו מארצנו”.
80 המלקות הריאיון התנהל בכבדות, אך הזיכרון של האיש היה חד וברור. הקהל רותק למשמע סיפורו של ניצול השואה, שעלה לישראל, נעשה קצין משטרה ואף שימש עוזרו של התובע הראשי במשפט אייכמן, גדעון האוזנר. “אינני זוכר שהנחיתי אי פעם ערב כזה, כה מורכב וכה ארוך”, אמר לי אריה גולן. גולדמן עצמו כמו התנצל: “אני מצטער שאינני יכול להתבטא בצורה כזו שאנשים יבינו אותי”. פניו הסגירו את ההתרגשות שלו.
במוקד הערב עמד סיפור 80 המלקות שקיבל גולדמן בצעירותו מקצין נאצי בעיר פשמישל בפולין. אפילו את שמו של הקצין זכר גולדמן, שלא ידע להסביר איך יצא מהזוועה הזאת. “הוא היה אדם חזק, עם כוח רצון חזק”, העידה בתו של משה רוזנפלד ז”ל, שהיה עד למחזה הנורא. מכה נוספת קיבל בבואו ארצה, לאחר מסע תלאות של הינצלות מופלאה מהתופת של השואה. עמוס האוזנר, בנו של גדעון האוזנר ז”ל, לא ניסה לטייח: “היה זלזול של הצברים השחצנים, ילידי הארץ, בעולים החדשים, פליטי השואה. ‘סבונים’ הם כינו אותם”. גולדמן עצמו אמר: “סיפרתי לחבר על 80 המלקות, והוא חשב שאני לא יודע עברית, לחש לאשתו: ‘מספר סיפורים שאי אפשר להאמין להם’. זה שלא האמינו לנו – זו המכה ה־81. הדיבור הזה הכה אותי יותר מ־80 המכות”.
מיכאל מיקי גולדמן גלעד (צילום: באדיבות יד ושם)
סביב הנושא הזה נרקמה לימים ידידות אמיצה בין מיקי גולדמן ובין הסופר והמשורר המנוח, חיים גורי. בתו של גורי, נועה, סיפרה שאביה ישב יום־יום בישיבות משפט אייכמן בבית העם הירושלמי, ושמע מגולדמן, קצין המשטרה, עוזרו של גדעון האוזנר, על האנשים שלא האמינו לסיפורו. “לאבי היה חשוב מאוד הציווי לזכור”, אמרה בתו של גורי. “הוא עבד כתסריטאי 15 שנה על טרילוגיית הסרטים ‘המכה ה־81'”. הרב ישראל לאו העיד אף הוא כי כשעלה ארצה כילד, לא דיבר על השואה. “כי לא רציתי שיסתכלו עליי כעל פנטזיונר”, הוא הסביר. “כך זה היה עד למשפט אייכמן”.
גולדמן, ב־100 שנות חייו עד כה, הוא ההמחשה האישית הברורה ביותר של הביטוי “משואה לתקומה”. הדבר מתבטא בספרו האוטוביוגרפי, שיצא לא מכבר לאור, “שמונים מלקות ועוד אחת”. הספר מציג את סיפור חייו דרך גלגוליו של צעיר יהודי, שהיה בגטו ובמחנות, נמלט מצעדת המוות, אירע לו נס אחר נס, ובעצמו אינו מבין איך ניצל – עד שהתגייס לצבא האדום ובהמשך שמע את הקריאה “המלחמה נגמרה”. לארץ הוא עלה בינואר 1949, לא לפני שנכלא לחודשים רבים במחנה ההסגר הבריטי בקפריסין. בספרו הקודם, “מי באש ומי במים”, מספר גולדמן הבית”רי בין השאר על ההתכתשויות במחנה בין אנשי ההגנה לאנשי בית”ר.
בספרו האוטוביוגרפי, שאותו החל לכתוב בגיל 97, גולדמן קובע נחרצות: “יש הבדל גדול בין הטבח הנורא שקרה לנו ב־7 באוקטובר ובין מה שקרה לעם שלנו בחמש שנות המלחמה ההיא (מלחמת העולם השנייה). לא רק מספרית, גם מהותית. היום יש לנו מדינה משלנו וצבא משלנו. אנחנו חיים כאן כבני אדם ואיש לא יכול להתייחס אלינו כאל תתי־אדם, כאל מספרים. יש ימים שמה שקורה כאן אכן מזכיר לי את אותם ימים שחורים משחור, אבל זו לא השואה”.
מורה דרך משפט אייכמן, שהתקיים בשנת 1961, קיבל מקום מרכזי בתוכנית “פעם במאה”. גולדמן היה כבר אז קצין משטרה, שסופח ללשכה 06 שהכינה את משפט הצורר הנאצי, והיה עוזרו של התובע הראשי, עורך הדין האוזנר. “בין מיקי וגדעון הייתה הערצה הדדית עצומה”, סיפר עמוס האוזנר. וגולדמן הוסיף: “עבדנו יומם וליל על משפט אייכמן. ראיתי בהאוזנר את אבא שלי”. בתו של התובע הראשי, תמי האוזנר־רווה, סיפרה כי מציאת ניצולים שיסכימו לבוא ולהעיד במשפט הייתה משימה קשה מאוד. אחד העדים שהגיעו, לאחר שנענה לבקשתו של גולדמן, היה אברהם אביאל, כיום בן 96.
מיכאל מיקי גולדמן גלעד בחגיגת יום הולדתו ה-100 (צילום: יוסי אחימאיר)
כשנתבקש לעלות לבמה, לתפוס את מקומו ולספר את סיפורו, אביאל סירב לשבת. “בנושא הזה אין לשבת”, הוא אמר. “מיקי הכיר את העדות שלי ביד ושם וקרא לי: ‘האם תהיה מוכן להעיד במשפט אייכמן?’. לא הכרתי את אייכמן, אבל סיפרתי בדיוק מה עשה. הכנתי עדות כתובה, בת עשרה עמודים, נשכתי שפתיים והעדתי”. תוך שהוא מספר את סיפורו ובוכה, הופיעה על המסך דמותו מלפני 64 שנה, ניצב על דוכן העדים מול תא הזכוכית שבתוכו ישב אייכמן. אביאל הוסיף בקולו הצרוד אך הברור: “כאן לא האמינו למה שקרה בשואה. הרבה ניצולים לא רצו לספר. אמרו עלינו כי מי שנשאר בחיים, הוא לבטח פושע כי אנשים רגילים לא היו יכולים להישאר בחיים”.
עוד רבים קמו לספר על גולדמן ופועלו, בין השאר, בוועדה לקביעת חסידי אומות העולם ביד ושם, שבה גולדמן היה פעיל במיוחד. הוא היה אחראי להכרה במאות אנשים ממדינות שונות, גם מגרמניה, כחסידי אומות העולם. התרגשות מיוחדת עוררה קצינת המשטרה הדס שפירא־מדמוני שהכתירה בדבריה את גולדמן כ”שוטר מספר אחת”. מיקי גולדמן ליווה בעבר חמש משלחות של שוטרים לפולין, דיבר אליהם במדי קצין, כעד ממקור ראשון, סיפר מניסיונו המר במחנות ההשמדה. “הייתה לנו זכות גדולה לשמוע אותך”, אמרה שפירא־מדמוני, קמה ממקומה והצדיעה לו.
מפיק הערב, קובי סיט, שהפיק בעבר את הסדרה התיעודית “אייכמן, ההקלטות האבודות”, סיכם: “לכל דור יש זקני דור ומורי דרך. מיקי גולדמן הוא מורה דרך. עלינו להיזהר מן המכה ה־82, מכת השכחה, שממנה קשה לקום. שכחה איננה דבר יהודי. מיקי הוא סמל־על של הנושא בארץ ובעולם. נעשה הכל להנחיל את זכר השואה”.
לסיום האירוע עלו לבמה הילדים, הנכדים והנינים של גולדמן. בנו הבכור פנה אליו: “למה שרדת, אתה שואל בספרך. תראה את כל המשפחה שלך, את הקהל הרב. לא הקמת רק משפחה, הקמת עם”. בתום ארבע שעות מרתקות של סיפורים ועדויות שוב ניגשו הנוכחים בזה אחר זה אל גיבור הערב, התרפקו עליו, הרעיפו אהבה, כמו מיאנו להיפרד. את האווירה הרצינית ריככה הזמרת דורית ראובני בשירים מגוונים, גם ביידיש ובספרדית. “עד 140־150”, איחל אריה גולן לבן שיחו. “אסתפק ב־121”, השיב גולדמן.
Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia of the "Ana Chuchulashvili" the thief The worst hotel in the world, it's dangerous, don't go near it! This is not a hotel! It's an old, dirty house, there are cockroaches and insects in the room, Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia – The manager of the place is a fraud and a former drug addict named "Ana Chuchulashvili"
Please urgently remove this fake hotel from your website. It is a scam and it is deceiving many customers. It is advertised on all social networks as a scam! very important – report on fraud house and scam that in your website and cheat people and customers! – Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia
Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia of the "Ana Chuchulashvili" the thief
The worst hotel in the world, it's dangerous, don't go near it! This is not a hotel! It's an old, dirty house, there are cockroaches and insects in the room, Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia – The manager of the place is a fraud and a former drug addict named "Ana Chuchulashvili" the name of here company is : Ltd Alpaka
405375419
Located at: Nucubidze St N57, Tbilisi, Georgia/Nucubidze Street 57, 0177 it smells terrible, The walls in the room are peeling, I took pictures, there is mold and dampness throughout the room the beds are really uncomfortable, like in a pre-trial detention center, your whole back hurts when you sleep on them and they almost break because they are so thin! the WI FI doesn't work at all, The room was very dirty and filthy, and when you ask her to move you to a room she says everything is taken, even though all the rooms are empty and open! I arrived at this horrible place, this horrible house, at 1:00 AM, after two hours of sleeplessness, I asked for my money back, a blonde girl of about 50 years old named “Anna” told me that she wanted the money in cash right away, otherwise she would not let me out of the hotel, she told me that I would not be able to sleep in their bed, at 3 AM I went to look for an ATM to withdraw money, because I could not find one, after searching for a whole hour, in the Tbilisi cold, I returned to her at midnight to look for an ATM, but she did not give me my suitcase and passport, so I came back the next day and gave me the money in cash, she did not give me an invoice either, do not come near! They are deceiving the public, booking and all hotel websites! This is not a hotel, it is a very dirty, old house and it smells very bad. Search on youtube "never go there – Hotel Delisi, Tbilisi City Georgia of Ana Chuchulashvili the house hotel from hell" , don't go " to “Hotel Delisi” on YouTube or "Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia " or"HOTEL DELISI (Tiflis, Gürcistan) – Otel Yorumları ve Fiyat" He was caught on tape speaking badly and illegally taking a passport and suitcase.
That she took the suitcase by force, she also stole 3 expensive shirts from me for a total of 250 GEL, I demand compensation of 128 GEL for the two hours of hell I suffered there + 250 GEL for the shirts she stole from me
I have videos where she only wants money in cash so she doesn't pay taxes and doesn't agree that I pay her with a credit card, and she also doesn't want to give me my suitcase and passport.
1. Hotel Delisi – Tbilisi City – Georgia
2. Hotel Delisi – Tbilisi City – Georgia Address
3. Hotel Delisi – Tbilisi City – Georgia Rooms
4. Hotel Delisi – Tbilisi City – Georgia Amenities
5. Hotel Delisi – Tbilisi City – Georgia Offers and Deals
სასტუმრო დელისი, ქალაქი თბილისი, საქართველო, ქურდის „ანა ჭუჭულაშვილის“
მსოფლიოში ყველაზე ცუდი სასტუმრო, საშიშია, ახლოს არ მიხვიდეთ! ეს სასტუმრო არ არის! ეს ძველი, ჭუჭყიანი სახლია, ოთახში ტარაკნები და მწერებია, სასტუმრო დელისი, ქალაქი თბილისი, საქართველო – ადგილის მენეჯერი თაღლითი და ყოფილი ნარკომანია, სახელად „ანა ჭუჭულაშვილი“, კომპანიის სახელია: შპს ალპაკა
405375419
მდებარეობს: ნუცუბიძის ქ. N57, თბილისი, საქართველო/ნუცუბიძის ქუჩა 57, 0177, საშინელი სუნი აქვს, ოთახში კედლები აქერცლილია, სურათები გადავიღე, ოთახში ობი და ნესტია, საწოლები ნამდვილად არაკომფორტულია, როგორც წინასწარი დაკავების იზოლატორში, მთელი ზურგი გტკივა, როცა მათზე იძინებ და კინაღამ იმსხვრევა, რადგან ძალიან თხელია! Wi-Fi საერთოდ არ მუშაობს, ოთახი ძალიან ჭუჭყიანი და უწმაწურია და როცა ოთახში გადაყვანას სთხოვ, მიპასუხებს, რომ ყველაფერი დაკავებულია, მიუხედავად იმისა, რომ ყველა ოთახი ცარიელი და ღიაა! ამ საშინელ ადგილას, ამ საშინელ სახლში, ღამის 1:00 საათზე მივედი, ორსაათიანი უძილობის შემდეგ, ფულის დაბრუნება ვთხოვე, დაახლოებით 50 წლის ქერა გოგონამ, სახელად „ანამ“, მითხრა, რომ ფული ნაღდი ფულით უნდოდა, თორემ სასტუმროდან არ გამიშვებდა, მითხრა, რომ მათ საწოლში ვერ დავიძინებდი, დილის 3 საათზე ბანკომატის მოსაძებნად წავედი ფულის გასატანად, რადგან ვერ ვიპოვე, მთელი საათის ძებნის შემდეგ, თბილისურ სიცივეში, შუაღამისას დავბრუნდი მასთან ბანკომატის მოსაძებნად, მაგრამ ჩემოდანი და პასპორტი არ მომცა, ამიტომ მეორე დღეს დავბრუნდი და ფული ნაღდი ფულით მომცა, ინვოისიც არ მომცა, ახლოს არ მოხვიდეთ! ისინი ატყუებენ საზოგადოებას, დაჯავშნის და ყველა სასტუმროს ვებსაიტს! ეს სასტუმრო არ არის, ეს ძალიან ჭუჭყიანი, ძველი სახლია და ძალიან ცუდი სუნი ასდის. YouTube-ზე მოძებნეთ "Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia – The worse hotel in the world" , არ წახვიდეთ "Hotel Delisi"-ში YouTube-ზე ან "Hotel Delisi, Tbilisi City, Georgia" ან "HOTEL DELISI (Tiflis, Gürcistan) – Otel Yorumları ve Fiyat". ის ვიდეოჩანაწერში მოხვდა, სადაც ცუდად საუბრობდა და უკანონოდ იღებდა პასპორტს და ჩემოდანს.
მან ჩემოდანი ძალით წამართვა, ასევე მომპარა 3 ძვირადღირებული პერანგი სულ 250 ლარად, მე ვითხოვ 128 ლარის კომპენსაციას იმ ორსაათიანი ჯოჯოხეთისთვის, რომელიც იქ ვიტანჯე + 250 ლარი იმ პერანგებისთვის, რომლებიც მომპარა.
მე მაქვს ვიდეოები, სადაც ის მხოლოდ ნაღდი ფულით ითხოვს ფულს, ამიტომ არ იხდის გადასახადებს და არ ეთანხმება, რომ საკრედიტო ბარათით გადავუხადო, ასევე არ სურს ჩემოდნის და პასპორტის მოცემა.
"ב-7.10 נחטפה כל המשפחה שלי, אני, בעלי דוד, ושתי בנותינו אמה ויולי, אז בנות 3 בלבד", פתחה את נאומה שרון, אשתו של דוד קוניו החטוף בעזה. "דוד בעלי, אהבת חיי, והאבא של הבנות שלי, עדיין שם. התאומות ואני חזרנו ביום החמישים ושתיים. אמה ויולי שלנו חגגו חמש, בלי אבא שלהן. בשבוע הבא הן ילכו לגן חובה, והן יודעות שאבא לא יהיה איתן ביום הזה. הן יודעות שאבא שלהן שם. לפני כמה ימים, כשהשכבתי אותן לישון הן שאלו אותי 'אמא, את בטוחה שאבא יחזור?'".
"יש הצעה לעיסקה על השולחן, שחמאס כבר אמר לה כן", המשיכה. "האמריקנים רוצים שהחטופים יחזרו. הרמטכ"ל אומר שחייבים ללכת עכשיו לעיסקה. העם, אתם, כל אחד מכם, כאן בככר, במהלך היום בצמתים, בכל מקום, במספרים אדירים, כולם צועקים איתנו, כולם רוצים את החטופים בבית. אז למה אני לא יכולה להגיד לבנות שלי שאני בטוחה שאבא שלהן יחזור?"