ישראל פועלת באיראן בעוצמה: המשטר נחלש, הטילים מתמעטים

על רקע התמונות של הבריחה ההמונית מטהראן, מכוניות תופת שמתפוצצות בלב הבירה האיראנית ונהרות של מים וביוב הזורמים ברחובותיה (אותה מערכת ביוב שישראל בנתה לאיראנים בעבר – והמבין יבין), הנה כמה נקודות חשובות:

1. זו לא “מבצע מרשים וחיוני” – זו מלחמה מתוכננת לפרטים: מדובר במערכה ברמת יישום גבוהה במיוחד, בקנה-מידה היסטורי, שמטרתה לעצב עתיד טוב יותר לילדים של כולנו.
2. ישראל פועלת באיראן כאילו זו החצר האחורית שלה: חיל-האוויר מפגין עליונות אווירית מוחלטת וצייד יעיל של טילים המשוגרים לעברנו – ראו את הירידה במטחים ביחס ללילה הראשון. כוחות יבשה פועלים על אדמת איראן עצמה.
3. לאיראן אין יכולת להתיש לאורך זמן: הכלכלה, התשתיות, מלאי הטילים שהצטמצם, וחיסול בכירים – כל אלה מגבילים אותה. להערכתי, מדובר בעניין של ימים עד שבוע, לא יותר.
4. הדבר האחרון שהמשטר האיראני רצה הוא עימות ישיר עם ישראל: לשם כך בנה את מערך הפרוקסי. כעת, כשנאלץ להתמודד ישירות, סל הכלים שלו ריק יחסית: טילים מסוכנים – אבל מאוימים כבר בשיגור – והם ילכו ויתמעטו.
5. ישראל קילפה את שכבות הבצל של המשטר: פרוקסי, הגנה אווירית, טילים וגרעין. מתוך כ־8,000 טילים קרקע-קרקע נותרו כ־2,000, וכעת אפילו פחות. נפגעו אתרי ייצור, אתרי טילים ואתרי גרעין (לרבות מתקן ההמרה באספהאן). סוכלו 14 מדעני גרעין – משאב נדיר מאוד באיראן.
6. תרחישי האימים על “השמדה קטסטרופלית של העורף הישראלי” לא התממשו: יש מחירים, אך אינם מחירי אימים. ישראל פועלת ברציפות וביעילות באיראן – הישג שסותר את הנבואות הקודרות.
7. ארה״ב וישראל מתואמות: הטענות שארה״ב זנחה את ישראל התבדו: הסנכרון ההדוק מוכח כעת בשטח. יש להטיל ספק בכותרות דרמטיות ובביקורים מפונפנים במפרץ.
8. “מנגנון היציאה” ברור – אך אין סיבה למהר: הוא נידון מול ארה״ב; הלחץ באולפנים מיותר. אם בכלל, המהלך צריך להגיע מצד איראן.
9. המטרה הסמויה: הפלת משטר ח’אמנאיי: המשטר התיאולוגי לא ישנה עורו; כל הסכם יהיה “תקיה” (הסוואה זמנית).  יש ליצור תנאים להתקוממות עממית: החל בהשמדת משטרת המשמר ובסיג’ ועד לתעמולה מדרבנת בשטח. מה שהוגדר בעבר “בלתי-אפשרי” הוכח כאפשרי – גם יעד זה ניתן להשגה, במיוחד כעת, ולו לטובת סדר אזורי חדש לדור שלם קדימה.