פוליטיקה
ישראל ניצחה בקרב אחד בהאג – אך עדיין מפסידה במערכה
הישג חלקי לישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC): ערכאת הערעור קבעה כי יש לדון מחדש בטענות של ישראל בנוגע לסמכות בית-הדין לדון בה. עם זאת, צווי המעצר שהוציא התובע הראשי כרים חאן נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט – יישארו בתוקף בשלב זה.
ישראל ערערה על שני עניינים הנוגעים להליך נגדה: הערעור הראשון נגע לשאלה העקרונית – האם בכלל יש לבית הדין סמכות לשפוט את ישראל, שאינה חתומה על אמנת רומא, המסמך המכונן של בית הדין הפלילי, ושהחתומים עליו מקבלים עליהם את סמכות בית-הדין לדון בעניינם. ערכאת הערעור קיבלה את הטענה כי הסוגיה לא נבחנה כראוי, והורתה לערכאה המקורית לדון מחדש ולהכריע בסוגיית הסמכות לפני שממשיכים בהליכי החקירה והמעצר.
הערעור השני נגע לעיקרון המשפטי המכונה "עיקרון המשלימות", לפיו לבית הדין הבינלאומי מותר להתערב רק כאשר מדינה אינה חוקרת בעצמה את החשדות המועלות נגדה, בפרט נגד אזרחיה – נתניהו וגלנט במקרה המדובר. ישראל טענה כי לא ניתנה לה הזדמנות לעשות זאת, משום שלא הוזהרה מראש על פתיחת החקירה. טענה זו נדחתה ברוב של 3 נגד 2 מחברי השופטים, כאשר דעת הרוב קבעה כי ההחלטה של הערכאה המקדמית אינה ניתנת לערעור בשלב זה. שתי שופטות, לעומת זאת, סברו כי יש מקום לקבל את טענות ישראל.
בהחלטת בית הדין נמתחה ביקורת חריגה על החלטותיה של הערכאה הקודמת שדחתה את טענות ישראל בדבר סמכות בית-הדין, ונכתב בה כי הערכאה הקודמת "טעתה בכך שלא התייחסה מספיק לטענת ישראל שהיא רשאית להגיש התנגדות בנוגע לסמכות השיפוט". כלומר, גם אם לא מדובר בזיכוי – זו בהחלט ביקורת קשה נגד בית הדין הדן בעניין ישראל.
למרות קבלה חלקית של טענות הערעור מצד ישראל, ההחלטות האחרונות התקבלו בביקורת מהכיוון המדיני. שר החוץ, גדעון סער צייץ: "אמרנו כל הזמן: לבית הדין אין ולא הייתה סמכות. ערכאת הערעור שלחה את בית הדין לעשות את מה שהיה עליו לעשות מההתחלה – להחליט בסוגיית הסמכות. בעניין זה יש רק תשובה אחת נכונה: לבית-הדין אין כל סמכות על ישראל".
שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון, בחר לתקוף את עצם קיומו של ההליך מראשיתו: "בית הדין בהאג מתנהל ככלי פוליטי שמשרת את אויבי ישראל, והאו"ם שותק בשיתוף פעולה מביש. כשמוסדות בינלאומיים מענישים דמוקרטיות ומתעלמים מטרור – הם פוגעים לא רק בישראל, אלא בכל הערכים שעליהם מבוסס העולם החופשי".
ומה הלאה? טרם נקבע מועד לדיון המחודש, וייתכן שיעברו חודשים עד שתתקבל החלטה חדשה. בינתיים, הצווים נשארים על כנם – אבל תמונת המצב המשפטית כבר לא חד-צדדית. ישראל הצליחה לבלום את הרכבת הפלילית נגדה – אבל עדיין לא ירדה ממנה.
לדיון החוזר יהיה שופט חדש שימלא את מקומו של אחד השופטים המקוריים בערכאה הראשונה, שייעדר בדיון החוזר עקב תפקידו החדש – ג'וזף עאון, ראש ממשלת לבנון הטרי.
כתבתנו אנה מסרה כי על פי סביבת ראש הממשלה: "ההחלטה של ערכאת הערעורים של בית-הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להורות על דיון בטענות ישראל שלבית-הדין אין סמכות לטפל בסוגיה הנדונה, ממחישה את העוול שנעשה לראש הממשלה נתניהו ולשר הביטחון לשעבר, כאשר בית-הדין הוציא צווים מגוחכים בלי שהייתה לו סמכות לכך. ישראל מצפה שבית-הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יבטל את הצווים לאלתר".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
