סבב מינוים נרחב אושר היום (שלישי) במטה הכללי של צה״ל. שר הביטחון ישראל כץ אישר שורה של מינויים שהמרכזי בהם מינוי מפקד חדש לפיקוד הצפון, האלוף רפי מילוא, שכיהן כמפקד פיקוד העורף ויחליף את האלוף אורי גורדין שמסיים כמעט שלוש שנים בתפקיד. האלוף גורדין טרם סוכם לתפקיד אחר במטה הכללי.
האלוף רפי מילוא זוכה להערכה רבה על כך שבמהלך מלחמת ״חרבות ברזל״ ולאחרונה במהלך המלחמה מול איראן ומבצע ״עם כלביא״ הוא העמיד את פיקוד העורף במוכנות טובה מאוד ואנשי הפיקוד עמדו בהצלחה מול המשימות המורכבות.
מפקד פיקוד העורף, אלוף רפי מילוא (צילום: דובר צה"ל)
לתפקיד מפקד מפקדת העומק ימונה אלוף דן גולדפוס. זהו התפקיד השני של האלוף בתוך פחות משנה. גולדפוס, שפיקד על אוגדת הקומנדו 98 זוכה להערכה רבה על דרך הפיקוד שלו במהלך המלחמה עם האוגדה, ולאחרונה הוא מונה למפקד הגייס הצפוני.
לתפקיד ראש אגף התכנון ימונה אלוף הדי זילברמן. בעברו היה זילברמן דובר צה״ל. על פי גורמים בצה״ל, דובר צה״ל שפרש לאחרונה תא״ל דניאל הגרי, ראה עצמו מתאים למלא את התפקיד, אולם הרמטכ״ל רא״ל אייל זמיר חשב אחרת ועל רקע זה פרש תא״ל הגרי. לתפקיד מפקד המכללות הצבאיות ימונה תת-אלוף דן נוימן. הקצין יועלה לדרגת אלוף.
לתפקיד מפקד גיס 479 (הגיס הצפוני) ימונה תת-אלוף יקי דולף. הקצין יועלה לדרגת אלוף. דולף מכהן כיום כמפקד אוגדת איו״ש והוא זוכה להערכה רבה. הוא הוביל בשנה וחצי האחרונים קוו התקפי נגד גדודי הטרור בצפון השומרון, ופעל לכיבוש מלא של מחנה הפליטים בג׳נין, מחנה הפליטים בטול כרם ופעילות עצימה בכפרי המחומש. דולף פועל בטקטיקה של הפרדה בין האוכלוסייה הלא מעורבת בטרור לבין חוליות הטרור באיוש.
הערכת המצב שקיימו אלוף אורי גורדין, תת אלוף שי קלפר ואלוף שלומי בינדר (צילום: דובר צה"ל)
לתפקיד מפקד פיקוד העורף ימונה תת-אלוף שי קלפר. הקצין יועלה לדרגת אלוף. קלפר, שגדל בסיירת גולני, הוביל את המלחמה מול חיזבאללה כמפקד אוגדה 91. הוא ניהל מאז שבעה באוקטובר את קרב ההגנה והכין את צה״ל להתקפה על חיזבאללה במסגרת מבצע ״חיצי הצפון״ בחודש אוקטובר 2024.
לתפקיד ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה ימונה תת-אלוף רמי אבודרהם. הקצין יועלה לדרגת אלוף. הוא עומד להחליף את האלוף מישל ינקו שנחשב עד היום לאחד ממפקדי אט״ל המוצלחים ביותר שהיו בצה״ל. האלוף ינקו קבע סטנדרטים חדשים במהלך המלחמה וזכה להערכה רבה מצד מפקדי אוגדות וחטיבות שתימרנו ופעלו בשבע חזיתות הלחימה.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.