"מעריב" שוחח עם סא”ל (מיל’) אבי שלו, מחבר הספר “יומן אל-קאסמי”. בריאיון הוא מציג ביקורת נחרצת על מדיניות הממשלה הנוכחית ומציע פרדיגמה חדשה לניהול הלחימה ברצועה.
לדבריו, ממשלת ישראל מחמיצה הזדמנות היסטורית לנתק את התלות שיצרו הסכמי אוסלו בין ישראל לרצועת עזה: “היום, במקום לנצל את ההזדמנות הנדירה שמעניקה מלחמת חרבות-ברזל ולנתק את התלות האזרחית שיצרו הסכמי פריז הכלכליים בין ישראל לרצועת עזה – בוחרת ממשלת ישראל להעמיק את מעורבותה בביצה העזתית תוך שימור מסגרת אוסלו”, טוען שלו ומוסיף כי “ככל שחולף הזמן הולך ומתחוור לצד הישראלי שישנו קושי מהותי להכריע את חמאס בזירה הצבאית וזאת ללא ניתוק הרצועה מסיוע אזרחי”.
פלסטינים סוחבים סיוע הומניטרי בעזה (צילום: רויטרס)
עוד הוא אומר כי הניסיון לנתק את חמאס ממקורות השליטה וההכנסה שלו מוביל את ישראל למלכוד קשה, שבו אין פתרון פשוט: “מאמץ ישראלי לניתוק הסיוע האזרחי מוביל בהכרח למשבר הומניטארי חמור – דבר המערער את הלגיטימיות הישראלית ומשחק לידי החמאס שמצטייר בעולם כארגון גרילה לגיטימי”.
הוא מסביר: “מאידך, הניסיון הישראלי ‘להרעיב’ את חמאס ממקורות שליטה והכנסה על ידי החלפת הקהילה הבינ”ל ואספקת מוצרים וסחורות לאוכלוסייה העזתית באופן ישיר – נתקל באין ספור בעיות וקשיים. זאת, לאור העובדה שמדובר בפרויקט לוגיסטי מורכב ומסובך שיהפוך לנקודת תורפה ויעד אטרקטיבי לתקיפות בלתי פוסקות מצד חמאס”.
שלו טוען כי פתרון ישראלי עצמאי, שמתבסס על גיוס של גורמי שטח מקומיים להעברת הסיוע – עלול להחמיר את המצב: “על מנת לאפשר את המשכיות המאמץ האזרחי נאלצת ישראל לגייס גורמי כוח מקומיים ‘מפוקפקים’ בדמות ארגוני פשיעה וטרור איסלאמיים אלטרנטיביים שיסבלו באופן אינהרנטי מחוסר לגיטימיות ברחוב העזתי ויסבכו את ישראל בדילמות ערכיות ובעיות מורכבות שאין לה את היכולת לפתור. מדובר בטעות שעלולה לסבך את ישראל ולשרת את החמאס ויתר ארגוני ההתנגדות שמבקשים לגבות מישראל מחיר צבאי ומדיני ככל שנמשכת הלחימה”.
המצב הזה, לדבריו, מוביל לקאץ’-22 שאין ממנו מוצא במסגרת המדיניות הקיימת: “ישראל מצויה בקאץ’-22 – אין היא יכולה להכריע צבאית את חמאס ללא הפסקת הסיוע האזרחי לרצועה ואין היא מסוגלת להפסיק את הסיוע האזרחי לרצועה ללא יצירת משבר אזרחי חמור שגורר התערבות בינ"ל ועוצר את הלחימה”.
מניסיונו המקצועי, שלו טוען כי דווקא ההישגים הצבאיים של צה”ל מאז תחילת הלחימה ברצועה – יוצרים הזדמנות היסטורית לחשב מסלול מחדש: “הישגי צה”ל בעזה מעניקים לממשלה הזדמנות נדירה לעצב מחדש את המערכה מול חמאס. ישראל חייבת לשנות פרדיגמה בהקשר האזרחי ולהציע מסגרת חדשה להמשך הלחימה ברצועה”.
לשם כך, הוא מציע שלושה צעדים מרכזיים: 1. "לרתום את הקהילה הבינ"ל להסדר אזרחי חדש ברצועה". 2. “לנתק את עזה מישראל על ידי סגירת מעברי הרצועה לצמיתות, ביטול מעטפת המכס וחסימת הזיקות האזרחיות לישראל”. 3. “לפתוח את רצועת עזה לעולם באמצעות תווך ימי מאושר שישמש להכנסה ולהוצאה של סחורות מנמל עזה וזאת דרך נמל קפריסאי – שם ייבדקו גורמי ביטחון ישראלים את כלל הסחורות הנכנסות לרצועה ויבטיחו כי מדובר בסיוע אזרחי”. 4. “מתן אפשרות לעזתים לעזוב את הרצועה באופן חופשי דרך נמל עזה”.
פלסטינים אוספים שאריות של סיוע הומניטרי (צילום: רויטרס)
לדבריו, גם אם חמאס ישוב וינסה להשתלט על חלוקת הסיוע, עצם חסימת המעברים מישראל תביא לשינוי מהותי: “התוכנית המוצעת לא תמנע מהחמאס לחזור ולהשתלט על חלוקת הסיוע עצמו ואולם הסטת נתיב הסיוע האזרחי מן המעברים הישראליים למקורות מאושרים בחו”ל – תייצר מציאות חדשה שתגביל ותצמצם מאוד את התועלת הכלכלית שהחמאס יוכל להפיק מחלוקת הסיוע, בשל התייקרות דרמטית של הסחורות”.
בסיום דבריו, שלו מזהיר מפני המשך המסלול הנוכחי שבו ישראל נוטלת על עצמה אחריות ישירה על חיי האזרחים ברצועה: “ישראל טועה כאשר היא ‘נשאבת’ להחלפת הקהילה הבינ”ל באחריות הישירה לאספקת סחורות הומניטריות חיוניות לתושבי הרצועה. עליה להציע הסדר חדש – כזה שיסיט את תשומת הלב מן המצב המדרדר ברצועה וישבור את הכלים מול החמאס”.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.