ישראלים שנתקעו בחו"ל מספרים על החששות ואוזלת היד של הממשלה

דבריה של שרת התחבורה מירי רגב, שקראה לישראלים התקועים בחו”ל “ליהנות בינתיים”, עוררו תגובות נזעמות בקרב אלו שמוצאים עצמם רחוקים מהבית, משפחה ותחושת ביטחון בסיסית. עבור רבים מהם, לא מדובר בחופשה, אלא בתחושת תקיעות מלווה באי-ודאות, חרדה ולחץ.

רמי ומזי פנחסוב, ששהו באתונה, תיארו מציאות קשה: “הגענו ביום רביעי והיינו אמורים לחזור אתמול. יש לי בן מגויס שאשתו ילדה לפני פחות מחודש ואין להם ממ”ד, אז היא אצלנו בבית, ובן נוסף שקיבל צו 8 – שוחרר רק לאחרונה מהצבא. הילדים שלנו בני 17 ו-13 נשארו לבד. אנחנו מטפסים פה על הקירות מרוב דאגה. לגבי מירי רגב – מדובר באמירה בעייתית. אם יהיה מנגנון פיצוי – נשתדל ליהנות, אבל כרגע זו לא מציאות ליהנות ממנה”.

תדהר חסון, שנמצא בצרפת בדרכו לחבר בגרמניה, לא הסתיר את דעתו: “אני לא חושב שצריך אותי כדי להבין שמדובר באמירה הזויה. לי אישית אין מחויבויות בארץ, אבל קשה לי להאמין שזה נכון לגבי כל התקועים. חוסר התוכנית, חוסר המענה – פשוט משאיר אותך בלי כיוון ובלי פתרון”.

גם קרן שלהבת, בובנאית שמצאה את עצמה תקועה באתונה יחד עם בן זוגה והבובה שלה ג’סי טורס, משתפת ברגשות דומים: “הגענו כדי לחגוג את יום ההולדת שלי, ובשישי בבוקר הודיעו לנו שאין טיסות. לשמחתי זוג ישראלים בשם מיכה ורינת אירחו אותנו ללא תשלום. אבל האי ודאות מעיבה על הכל. אמירות כמו ‘תיהנו’ אולי נאמרו בחצי קריצה, אבל עבור מי שנתקע במדינה זרה בלי כסף, בלי תרופות או בלי ויזה בתוקף – זה לא מצחיק”.

שלהבת מוסיפה בביקורת נוקבת: “העובדה שאין עד עכשיו מתווה מסודר להחזרת אזרחים – זו עדות לניתוק מהמציאות. לא מדובר בתיירי יוקרה אלא באזרחים שנתקעו. כשמדינה סוגרת את השמיים – זו זכותה. אבל חובתה גם לדאוג לאזרחיה ולהחזיר אותם בבטחה ובמהירות”.

הקריאות של אזרחים שנמצאים בחו”ל רחוק מלהיות קול זניח. מדובר בסיפורים אישיים של חרדה, אחריות משפחתית ותחושת נטישה. תגובתה של שרת התחבורה הפכה עבור רבים לסמל של ניתוק ולא של הרגעה.