אריק איינשטיין, חוה אלברשטיין, שלום חנוך, מרגלית צנעני, ירדנה ארזי, הכל עובר חביבי, גלי עטרי, יצחק קלפטר ועוד הם חלק מרשימה מפוארת של זמרים, שאיתם עבד סקסופוניסט העל, המלחין והמפיק המוזיקלי ירוסלב יעקובוביץ', בעיקר בשנות ה-80 וה-90. אם תשאלו היכן הוא היום, תגלו שבנוגע אליו זוהי שאלה מורכבת. זאת, באשר הוא רואה את עצמו כישראלי עד עמקי נשמתו, חי בארצות הברית, שם חיים ויוצרים שני בניו ובשנים האחרונות הוא חוגג גם סגירת מעגל מרגשת ופורייה בצ'כיה, ארץ-הולדתו.
ובתכלס? – ירוסלב הגיע בסוף השבוע ארצה עם הרכב הג'ז שלו לשם ביצוע מחווה תזמורתית שיצר ל"פורגי ובס" של גרשווין, שתבוצע ברביעי השבוע בקונצרט העצמאות של התזמורת הסימפונית ירושלים, לצד החמישית של בטהובן, בניצוחו של אלי יפה, שלפני עשור ניצח באולם ע"ש המלחין בז'יך סמטנה בפראג על בכורת היצירה, שאותה הקדיש ירוסלב להוריו. זוהי היצירה התזמורתית הראשונה של ירוסלב, המבוצעת בארץ על-ידי תזמורת סימפונית.
ירוסלב יעקובוביץ' (צילום: אריק סולטן)
לפני עשור?! "אכן, לפני עשור. אחרי הבכורה בפראג, הצעתי את היצירה לתזמורות בארץ – והן בכלל לא התייחסו אלי".
מי אתך בהרכב? "פסנתרן הג'ז אמיל ויקליצקי, שהנגינה שלו ממש גאונית ואיתו מתופף ונגן בס. באמת זכיתי בנגנים אדירים".
ירוסלב מתגורר בפלורידה בין בנו, דוד, במאי קולנוע תיעודי, החי בניו-יורק, לבין בנו, דניאל, מוזיקאי, החי בלוס-אנג'לס ותכופות משתף פעולה עם אביו. אמם, ננסי, האשה של חייו, שהייתה אחות בבית לווינשטיין ולה היה נשוי 53 שנה, נפטרה ממחלה והטרגדיה המשפחתית מטילה עליו את צילה. לדבריו, בשנים שבהן התמסר לטיפול בה לא ניגן ולו צליל אחד. "כשאתה לא מנגן זמן כה רב בסקסופון, אתה מאבד את זה לגמרי ואני הצלחתי לחזור לנגינה", הוא מעיר.
ירוסלב, 77, צמוד לסקסופון מגיל 11. מהר מאוד התאהב בג'ז. הוא משחזר: "בעת הפלישה הסובייטית באוגוסט 68' הייתי בפראג, מתאמן עם תזמורת הביג-בנד הצבאית, שבה שירתי, באחד ממתחמי ארמון הנשיאות. כשראינו את הטנקים מגיעים אל מול הארמון, פתחנו את החלונות וניגנו להם ג'ז בפול ווליום עד כדי כך שהם התקפלו והסתלקו. כשהרגשתי שבוער לי הכובע, ניצלתי את ההזדמנות הראשונה כדי לערוק".
בהגיעו לישראל, נקלט ירוסלב בן ה-21 עד מהרה בסצנת הג'ז המקומית. "סטו הכהן, שהנהיג אותה עם מל קלר, הביא אותי להיות בין המלווים של יוסי בנאי במופע משירי ז'ורז ברסאנס", הוא מעיד. "לא יכולתי לחלום על מורה לעברית יותר טוב מיוסי. לא תאמין איך ניגנתי שם בסקסופון בתפקיד הצ'לו. זה היה רעיון של סטו, גאון שהקדים את זמנו".
תוך זמן קצר, כשרבים כאן החשיבו את ירוסלב – שאז עברתו זמנית את שמו לירון – ככוכב שביט בשדה המוזיקה בארץ, הוא המריא לארצות הברית. לדבריו, זה לא נבע מחוסר סיפוק, אלא מכך שבפראג לא ניתן לו לרכוש השכלה מוזיקלית מסודרת. "יש לי משם תעודת הסמכה של …חשמלאי", הוא מעיר. ירוסלב יצא לשנתיים של לימודים בברקלי – וחזר כעבור תשע שנים, לתקופת השיא שלו במוזיקה הישראלית.
ירוסלב והמנצח אלי יפה (צילום: JIRI SAFAROVSKY)
כששב הנה, הוא הוחתם על חוזה מפנק ב"סי.בי.אס", שהביא אותו להפיק מוזיקלית שישה אלבומים בשנה אחת ובראשם "חתונה לבנה" של שלום חנוך, "בעיניי יוצר בסדר גודל עולמי". ברם, כשנולד בנו דניאל, הוא קיבל הודעת פיטורים מפוקפקת. ירוסלב קרצף את עצמו מהרצפה והמריא משיא לשיא.
יותר מכל הוא נקשר לרחל שפירא ולמרגלית צנעני – "זמרת נייצ'ר", הוא אומר על הזמרת שיש לו מניות נכבדות בהזנקת הקריירה שלה. "היא הזכירה לי בשירה שלה ובפה הגדול שלה את בט מידלר. זאת עובדה, שההצלחות הגדולות שלה היו איתי. יש איזה מג'יק בינינו".
"היא אחת מהזמרים הגדולים ששיתפתי איתם פעולה. ביניהם ניגנתי לאלבום של פול סיימון, איש הכי מקסים ועדין שיש בעולם. כששמע שאני מישראל, הוא הראה לי טישרט שהיה באולפן ואמר – 'תביט, מן, בדיוק חזרתי מהופעה בקיסריה'. איך אומרים? – עולם קטן".
"עם בט מידלר הופעתי ארבעה חודשים בברודווי וגם יצאתי לכמה 'טורים' איתה. הבחורה הזאת שינתה לי את החיים, ואנחנו בקשר עד היום. היא ראתה באינטרנט קונצרט שלי בפראג ושלחה לי אימייל שפשוט חימם לי את הלב. 'אחרי הקונצרט שלך, אני מאמינה שהעולם יכול להיות טוב יותר', היא כתבה לי".
כיהודייה, למה היא לא באה לארץ? "זאת שאלה טובה שגם אני שאלתי אותה פעם והיא ענתה שהיא אמריקאית ולא מרגישה צורך. לך תדע".
ריי צ'ארלס? "ישר אחרי ברקלי הייתה לי עבודה במלון 'וולדורף אסטוריה'. שבועיים עבדתי איתו שם. זאת הייתה חוויה לדבר איתו, לא רק לנגן. גיליתי שהוא לא רק מוזיקאי גדול, אלא גם איש דתי. במלון הזה גם הייתה לי פגישה לא צפויה עם …יאסר ערפאת, שהיה שם עם האקדח שלו אחרי שנאם באו"ם. פתאום הוא צץ שם מולי. אחר כך נשאלתי מדוע לא יריתי בו. לך תגיד שהאקדח היה לו ולא לי".
"עם מייקל ג'קסון והג'קסונים הופעתי באצטדיון הוקי ענקי ברוצ'סטר. בין החזרה לבין ההופעה היו לנו שעות של המתנה. ישבתי שם ופתאום הוא, אז בן 16, נכנס. בשיחה איתו אפשר היה לראות איזה ילד מבריק היה. הוא שאל על ישראל ועל צ'כיה. לא ברור מה קרה לו אחרי זה, איך שהסתבך כל-כך".
כולם מדברים על הבינה המלאכותית. כיצד אתה עם זה? (צוחק) "ניסיתי להזמין מלון באינטרנט ואני לא יודע איך זה קרה שקיבלתי את ברזיל. אני לא מתעסק עם דברים כאלה. זה לא מעניין אותי. אני לא מבין בזה. כותב פרטיטורה איך שלימדו אותי בברקלי, לא בקומפיוטר, לא בכלום. אני לא מתקרב לדברים האלה".
בגילו רץ ירוסלב קדימה בחיוך ובתקווה. "אני עם ידידה חדשה שהיא איתי פה עכשיו", הוא מספר. "כך אני מנסה לחיות עוד פעם. אם לא כן, הייתי נכנס לדיכאון שקשה לצאת ממנו, לאחר שהיו לי הנישואים הכי מאושרים בעולם. זאת, כשבצ'כיה אני מרגיש בבית וגם כאן, כשיש לי פה משפחה וחברים שאני מאוד-מאוד אוהב. כל מה שאני רוצה זה להמשיך לנגן ככל שהקדוש ברוך הוא ייתן לי".
עם מי? "עם אלה שעבדתי איתם והייתי שמח לצרף אליהם את גידי גוב, שאני אוהב אותו, אבל לא יצא לי להפיק אותו וגם יהודית רביץ, שאני הכי הכי אוהב ורק ניגנתי לה לאיזה אלבום. אני מת עליה".
מה החלום שלך? "כדור שני לניצולי שואה, החלום שלי הוא שהעם הזה ימצא את הדרך לצאת ממה שקורה פה עכשיו, כשמלחמות בין יהודים מפחידות יותר ממלחמות עם ערבים".
עשור חלף מאז נדם קולו של אחד הקולות הבולטים והאמיצים בתולדות הרוק הישראלי (והעולמי) – הגיטריסט והיוצר יוסי פיאמנטה. אבל בעצם, הקול שלו מעולם לא היה בגרון. הוא היה באצבעות. בצריבה החשמלית של מיתר שנמתח עד הסוף. ברטט של סולו גיטרה שנשמע כמו תחינה. פיאמנטה היה מוזיקאי מהזן הנדיר: מי שחי על קו התפר – בין קודש לחול, בין תל אביב לניו יורק, בין חפלה חסידית לג’אם סשן פסיכדלי – מבלי לאבד לרגע את הזהות שלו.
הוא היה מהיחידים שלא רק שילבו רוק ויהדות – אלא הפכו את החיבור הזה לתפיסת עולם. האיש שניגן עם סטן גץ, ליווה את צביקה פיק ואת צלילי העוד, הקליט אלבומי רוק חסידיים יחד עם להקת פיאמנטה שייסד עם אחיו המנוח אבי פיאמנטה (הלך לעולמו בחודש שעבר) והופיע בפני הרבי מלובביץ' – נתפס בעיני רבים בתור אחד הגיטריסטים הווירטואוזיים שיצאו מישראל. המוזיקה שלו לא נועדה לפלייליסטים – אלא לתפילה, לריקוד, להתרוממות. גיטרת הפנדר הפכה בידיו לכלי קודש – לא פחות.
בהסכת "מילים ולחן" בדיגיטל של 103FM צולל חוקר המוזיקה דודי פטימר יחד עם המוזיקאים יובל דור (חברו של פיאמנטה מימיהם יחד בלהקת חיל התותחנים) ואלברט פיאמנטה (דודו של יוסי פיאמנטה ומי ש"ארגן" לו את הגיטרה הראשונה בילדותו) אל תוך עולמו המוזיקלי של יוסי פיאמנטה – לא דרך הספד, אלא דרך הצלילים.
נעבור יחד תחנות שמשרטטות מסע יוצא דופן: מלהקת חיל התותחנים, דרך הפיכתו לאגדה מקומית ברוק הישראלי ובהמשך למוזיקאי ניו-יורקי, ועד השנים האחרונות שבהן האור והחושך הלכו יחד. נקשיב לשירים, ניזכר ברגעים, וננסה להבין מה הפך אותו לדמות כל כך חד פעמית.
עשור עבר – והמוזיקה שלו עדיין חיה, נושמת, ומסרבת להיכנע לשכחה. יוסי פיאמנטה אולי הלך – אבל המתח שבין המיתר לגוף, שבין הצליל לתפילה – נשאר פה. איתנו.
בריאיון ל"לה רפובליקה" מסביר גרוסמן כי התמונות והעדויות מעזה הכריחו אותו להשתמש במונח החריף ביותר, אף שהוא מודע לכך שהנתונים מתווכים בידי חמאס. לדבריו, "הכיבוש השחית" את ישראל מאז 1967 ויש לנתק את הזיקה שנוצרה בין המדינה ובין המושג הטעון הזה. במישור המדיני הוא מבקר קריאות לחידוש ההתנחלויות בעזה, מתריע מפני בידוד בינלאומי ומתעקש שאין חלופה לפתרון שתי מדינות
יש אמנים שנכנסים לפנתיאון התרבותי, ויש את גידי גוב, זמר, שחקן, בדרן ומנחה טלוויזיה שהפך לאורך שנות קריירה ארוכות לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי. ביום הולדתו ה-75, אנו חוגגים לא רק את יום הולדתו אלא את המסע האמנותי המרשים שלו מסוף שנות ה-60 ועד היום.
את דרכו המקצועית החל בזמן שירותו הצבאי בלהקת הנח"ל, לצד אמנים ישראלים מוכרים כמו מירי אלוני, ירדנה ארזי, אפרים שמיר, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק ועוד. פריצתו המשמעותית הראשונה של גוב לתודעה הציבורית הייתה בתחילת שנות ה-70 במסגרת פסטיבל הזמר והפזמון עם השיר 'יעלה ויבוא' למילותיו של יורם טהרלב וללחן של בני נגרי.
על אף שהשיר הגיע למקום השמיני בלבד בתחרות, הוא הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם הפסטיבל בכל הזמנים. באותה שנה, גוב, יחד עם חבריו ללהקת הנח"ל – שמיר, סנדרסון, אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין ובשיתוף פעולה עם יוני רכטר ויצחק קלפטר, הקים גוב את להקת כוורת.
מה עוד לא נאמר על כוורת? הלהקה שהפכה את הבלתי אפשרי ללהיט, שחיברה בין נונסנס לאיכות מוזיקלית ברמה עולמית, וששמה את גוב בפרונט בזכות כריזמה בלתי מתאמצת והומור טבעי. חברי הלהקה הצליחו לשנות את פני המוזיקה הישראלית, והשאירו חותם שאין לו תאריך תפוגה. כוורת הוציאה שלושה אלבומים, ייצגה את ישראל באירוויזיון 1974 עם השיר 'נתתי לה חיי', וזכתה ארבע פעמים ברציפות בתואר 'להקת השנה' במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל.
מחבר להקה לסולן
במקביל לפעילותו בלהקה, גוב החל להקליט שירים כסולן במסגרת שני פרויקטים של קול ישראל בהנחיית נעמי פולני. שירים אלו, ביניהם 'בין שלוש ובין ארבע', 'סורו מני' ו'זמר לספינה', יצאו גם על גבי תקליט והפכו לחלק בלתי נפרד מאלבומי הסולו שלו בהמשך הדרך. באותה תקופה, גוב השתתף גם בתוכנית הטלוויזיה 'כל המנגינות' שהוקדשה לשירי סשה ארגוב ודוד זהבי, שם ביצע, בין היתר, את 'זמר לספינה'.
לקראת סוף שנות ה-70 'כוורת' התפרקה, אבל הקשר האמיץ בין גוב לסנדרסון נשאר – גוב הצטרף ללהקת 'גזוז' והקליט יחד איתה את שני אלבומיה. באותה השנה התרחשו עוד שני אירועים בקריירה הענפה של גוב – הוא חבק את אלבומו הראשון והמצוין הנושא את השם 'תקליט ראשון' והצטרף למופע 'הכבש השישה עשר' שמצליח לרגש את הקהל הישראלי עד היום יחד עם רכטר, דויד ברוזה ויהודית רביץ.
שנות ה-80 העליזות
בשנת 1980 הקימו גוב וסנדרסון את להקת 'דודה', שהוציאה אלבום יחיד. השיר המוכר ביותר של הלהקה, 'אלף כבאים', שאותו גוב השתתף בכתיבתו, הוקלט לכבוד סיבוב ההופעות שליווה את האלבום.
עשור זה סימן נוכחות בולטת של גוב בפסטיבל שירי הילדים. הוא הנחה את הפסטיבל מספר פעמים לצד ציפי שביט, תיקי דיין ורבקה מיכאלי והתחרה עם שירים כמו 'תנו לגדול בשקט', 'חורף', 'אין לי כסף' ועוד רבים שזוכים לעדנה מחודשת עד היום.
בשנת 1983 ראה אור אלבום הסולו השני של גוב, '40:06', שנקרא כך על שם אורכו הכולל. גם באלבום זה, יוני רכטר היה אמון על ההפקה המוזיקלית, העיבודים והלחנת מרבית השירים. האלבום כלל להיטים רבים, ביניהם: 'כלים שלובים', 'יש אי שם', 'שטח ההפקר', ועוד רבים וטובים.
בין קריירה טלוויזיונית לקריירה מוזיקלית
לאורך שנות ה-80 הרבה להשתתף בכל מיני פרויקטים מוזיקליים מרתקים, ואף חבק את אלבומו השלישי שהוקדש הפעם יותר לעולם הילדים. העשייה המוזיקלית של גוב הלכה יד ביד עם הקריירה הטלוויזיונית שלו לאור השתתפותו בתוכנית הטלוויזיה המצליחה 'זהו זה!' יחד עם מוני מושונוב, שלמה בראבא ודובל'ה גליקמן. התוכנית זכתה לעדנה מחודשת בתחילת 2020 נוכח התפשטות נגיף הקורונה, ומשודרת עד היום.
גוב הפך לאורך השנים לאייקון תרבותי, סמל לישראליות אותנטית. בין אם על הבמה, על מסך הטלוויזיה או אפילו כשדרן רדיו, הוא מצליח לייצר חיבור בלתי אמצעי עם הקהל, ולשמר רלוונטיות מתמדת על פני עשורים משתנים.
לרגל יום הולדתו ערך יואב חנני רשימת שירים מפוארת הכוללת להיטי ענק מכל שנות הקריירה שלו, לעוד שנים רבות של עשייה מוזיקלית מרגשת. מזל טוב גידי! מוזמנים להאזין לרצף הנוסטלגי ולהתרגש יחד איתנו. האזנה נעימה!
רשימת השירים בעריכה המיוחדת
יעלה ויבוא
נתתי לה חיי (להקת כוורת)
גן סגור (הכבש השישה עשר)
תשע בכיכר (גזוז)
שטח ההפקר
רחוב סומסום
הופה היי
היי, אני כבר לא תינוק (הכבש השישה עשר)
הא או (גזוז)
אני שוב מתאהב
לידיה הלוהטת (דודה)
לוליטה
יו יה (כוורת)
הכל בגלל האהבה (עם אהוד בנאי)
טוב שבאת
אלף כבאים (דודה)
למה ליבך כמו קרח (עם אלי לוזון)
טנגו צפרדעים (כוורת)
חורף
לכבוד הקיץ (גזוז)
והגשם יבוא (עם מיקה קרני)
בואי נישאר
בלעדייך
הו מה יהיה
חייך וחיי (עם ריטה)
יש אי שם
פרח
אני אוהב אותך חזק
אין עוד יום
שלל שרב
רוני (גזוז)
כלים שלובים
פנים אל מול פנים (עם אתי אנקרי)
נגיעה אחת רכה
נערה במשקפיים
הריקוד המוזר של הלב (עם רונה קינן)
אני אוהב (הכבש השישה עשר)
תנו לגדול בשקט
אמא ודני (גזוז)
סוס עץ
שירות עצמי (כוורת)
ציפי פרימו (גזוז)
שיר הלהקה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
נאום תשובה לרב חובל איטלקי (להקת הנח"ל)
שיר לשלום (משתתפי הסרט 'הלהקה')
ילד מזדקן (כוורת)
נאחז באוויר
מה אתה בכלל יודע על אהבה
לא דיברנו עוד על אהבה (עם עפרה חזה)
עדיין מחכה לך
יורם
מסע אלונקות (עם ששת)
שירי סוף הדרך
עד הבוקר (כשנולדתי)
העיקר זה הרומנטיקה
ככה היא באמצע (כוורת)
שירו של מקס (עם יובל זמיר וחיים צינוביץ')
מה הוא עושה לה (עם שלומי שבת)
בשדה ירוק
כמעט סתיו
עניין של זמן
סימן שאתה צעיר
ערב אבוד
היא לא תדע (גזוז)
לך ספר לסבתא (כוורת)
איך שיר נולד (הכבש השישה עשר)
הגליל (זהו זה ושלמה גרוניך)
אין לי כסף
הכל פתוח
נם לא נם
חללית (גזוז)
שיר מלחים (כוורת)
אין כבר דרך חזרה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
תקלה מהתחלה (גזוז)
דרך ארץ
גובינא (גזוז)
צל עץ תמר (זהו זה)
ריקוד ירח
עדן
אני אומר מילה (עם רונה קינן)
מה אכפת לציפור (עם דנה ברגר)
מי תרצי
סורו מני
אל הגבים
זמר לספינה
בין שלוש ובין ארבע
זמר נוגה (עם שלמה ארצי, רמי קליינשטיין ויוני רכטר)
נובמבר
בקצה ההר
הו איזה לילה
אם יוולד לי ילד
כשאת מחייכת
אם היינו
עוף גוזל (עם שלמה ארצי)
שיר לשירה (זהו זה)
בבוקר
שלושה בלילה בעיר
אחלה עולם (עם מאור כהן)
נחמד (כוורת)
'שבת עברית' ב-103fm נוסדה לפני יותר מ-25 שנה, וכיום היא רצועת המוזיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלאסיקות הגדולות של המוזיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים של המדינה.
'שבת עברית' ב-103fm מכבדת ומוקירה את הקלאסיקה הישראלית להנאת המאזינים, ועושה הכול כדי לשמר את שורשי המוזיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.