בעקבות הדיווחים לפיהם ישראל שוקלת לשלוט באופן בלתי מוגבל ברצועת עזה, שוחח מעריב עם ירון בוסקילה, מנכ”ל תנועת “הביטחוניסטים”, שמבהיר כי צה”ל מתכונן למהלך צבאי שונה מהשיטה שהונהגה עד כה.
לדבריו, “צה״ל מתכונן למהלך צבאי נוסף ונרחב ברצועה, בשונה משיטת הפשיטות שמיצתה את עצמה והשיגה את היעדים שלה. בסך הכול שחררנו את רוב החטופים דרך פשיטות רבות שיצרו לחץ על החמאס והביאו אותם לשולחן המשא ומתן. אנחנו רואים שכרגע זה מיצה את עצמו ולכן צריך לשנות את צורת הקרב".
סא"ל במיל' ירון בוסקילה (צילום: הביטחוניסטים)
בוסקילה הסביר: “אנחנו עוברים לצורת קרב התקפית והחזקה בשטח והשגת שליטה מבצעית. וזו צורת קרב הרבה יותר ‘אלימה’ כלפי החמאס ובאופן שיאפשר לנו לשהות ולהעמיק את ההישגים שלנו כנגד החמאס – פגיעה בבכירים והשמדת תשתיות. מפלת מחץ הרבה יותר כבדה ויותר משמעותית על החמאס".
בוסקילה התייחס גם להשלכות הבינלאומיות של מהלך כזה: “אני חושב שהדבר יעורר התנגדות בינלאומית. ההתנגדות הבינלאומית היא כבר מתחילת המלחמה, אבל כל עוד אנחנו נמשיך ונספק את הסיוע ההומניטרי לאזרחים – אז למעשה הפעולות שלנו עדיין יהיו פעולות לגיטימיות גם בעיני ההתנגדות הבינלאומית. ההתנגדות הבינלאומית תהיה משמעותית וחריפה אם אנחנו נרעיב את האוכלוסייה או נגרום לתחלואה".
לצד המאמץ הצבאי, בוסקילה סבור שצריך לשמר את הסיוע האזרחי – אך אחרת: “אני חושב שחשוב לשמר את הסיוע ההומניטרי, אבל בשונה ממה שעשינו בפעם הקודמת – לייצר מרחבים שבהם יחלקו את המזון, בין אם זה על ידי צה”ל ובין אם זה על ידי גורם שלישי. מה שחשוב הוא שזה לא יגיע ישירות לידי החמאס. אני חושב שנכון לעשות את זה על ידי גורם שלישי, כי לחלק מזון לשני מיליון אזרחים זה אירוע שדורש הרבה מאוד סד”כ, הרבה מאוד קשב, יכולות פיקוד ושליטה מאוד מורכבות – ואנחנו רוצים להיות ממוקדים ביכולות פיקוד ושליטה שמתמקדות בהכרעת החמאס”.
בוסקילה מזהיר מהאתגר המשמעותי שמציבה סוגיית החטופים: “אני חושב שהאתגר יהיה ברגע שהחמאס יבקש להגיע שוב להפסקת אש על מנת לשחרר חלק מהחטופים – דבר שקשה מאוד לבוא ולומר לו לא ולהתנגד לו, כי אנחנו נרצה להציל עוד ועוד חטופים. ואז נאלץ שוב לשחרר את אנשי המילואים ושוב להגיע להפסקת אש".
לדבריו, “הדבר הזה עלול לפגוע באורך הרוח ואורך הנשימה של אנשי המילואים אחרי שגייסנו אותם פעם נוספת. פה זה דורש בעיקר מהחברה הישראלית הבנה שכדי להשיג את שתי מטרות הלחימה – גם הכרעת החמאס ובמקביל שחרור החטופים – אנחנו נאלצים להתמודד עם צורת הלחימה הזאת שדורשת מאיתנו לשחרר חטופים, להגיע להפסקת אש, ושוב לחזור ללחימה ברצועת עזה עד למקסום כמות החטופים המשוחררים ולהכרעת החמאס".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.