חדשות בעולם
ירון בוסקילה מנכ"ל "הביטחוניסטים" על תוכנית הלחימה של צה"ל בעזה
בעקבות הדיווחים לפיהם ישראל שוקלת לשלוט באופן בלתי מוגבל ברצועת עזה, שוחח מעריב עם ירון בוסקילה, מנכ”ל תנועת “הביטחוניסטים”, שמבהיר כי צה”ל מתכונן למהלך צבאי שונה מהשיטה שהונהגה עד כה.
לדבריו, “צה״ל מתכונן למהלך צבאי נוסף ונרחב ברצועה, בשונה משיטת הפשיטות שמיצתה את עצמה והשיגה את היעדים שלה. בסך הכול שחררנו את רוב החטופים דרך פשיטות רבות שיצרו לחץ על החמאס והביאו אותם לשולחן המשא ומתן. אנחנו רואים שכרגע זה מיצה את עצמו ולכן צריך לשנות את צורת הקרב".
בוסקילה הסביר: “אנחנו עוברים לצורת קרב התקפית והחזקה בשטח והשגת שליטה מבצעית. וזו צורת קרב הרבה יותר ‘אלימה’ כלפי החמאס ובאופן שיאפשר לנו לשהות ולהעמיק את ההישגים שלנו כנגד החמאס – פגיעה בבכירים והשמדת תשתיות. מפלת מחץ הרבה יותר כבדה ויותר משמעותית על החמאס".
בוסקילה התייחס גם להשלכות הבינלאומיות של מהלך כזה: “אני חושב שהדבר יעורר התנגדות בינלאומית. ההתנגדות הבינלאומית היא כבר מתחילת המלחמה, אבל כל עוד אנחנו נמשיך ונספק את הסיוע ההומניטרי לאזרחים – אז למעשה הפעולות שלנו עדיין יהיו פעולות לגיטימיות גם בעיני ההתנגדות הבינלאומית. ההתנגדות הבינלאומית תהיה משמעותית וחריפה אם אנחנו נרעיב את האוכלוסייה או נגרום לתחלואה".
לצד המאמץ הצבאי, בוסקילה סבור שצריך לשמר את הסיוע האזרחי – אך אחרת: “אני חושב שחשוב לשמר את הסיוע ההומניטרי, אבל בשונה ממה שעשינו בפעם הקודמת – לייצר מרחבים שבהם יחלקו את המזון, בין אם זה על ידי צה”ל ובין אם זה על ידי גורם שלישי. מה שחשוב הוא שזה לא יגיע ישירות לידי החמאס. אני חושב שנכון לעשות את זה על ידי גורם שלישי, כי לחלק מזון לשני מיליון אזרחים זה אירוע שדורש הרבה מאוד סד”כ, הרבה מאוד קשב, יכולות פיקוד ושליטה מאוד מורכבות – ואנחנו רוצים להיות ממוקדים ביכולות פיקוד ושליטה שמתמקדות בהכרעת החמאס”.
בוסקילה מזהיר מהאתגר המשמעותי שמציבה סוגיית החטופים: “אני חושב שהאתגר יהיה ברגע שהחמאס יבקש להגיע שוב להפסקת אש על מנת לשחרר חלק מהחטופים – דבר שקשה מאוד לבוא ולומר לו לא ולהתנגד לו, כי אנחנו נרצה להציל עוד ועוד חטופים. ואז נאלץ שוב לשחרר את אנשי המילואים ושוב להגיע להפסקת אש".
לדבריו, “הדבר הזה עלול לפגוע באורך הרוח ואורך הנשימה של אנשי המילואים אחרי שגייסנו אותם פעם נוספת. פה זה דורש בעיקר מהחברה הישראלית הבנה שכדי להשיג את שתי מטרות הלחימה – גם הכרעת החמאס ובמקביל שחרור החטופים – אנחנו נאלצים להתמודד עם צורת הלחימה הזאת שדורשת מאיתנו לשחרר חטופים, להגיע להפסקת אש, ושוב לחזור ללחימה ברצועת עזה עד למקסום כמות החטופים המשוחררים ולהכרעת החמאס".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
