חדשות בעולם
ירדן מחזירה את גיוס חובה: האם ישראל צריכה לדאוג?
לפי סוכנות הידיעות הירדנית “ערב ניוז”, ההודעה נמסרה במפגש עם צעירים במחוז אירביד שבצפון ירדן. יורש העצר הדגיש בפני הנוכחים כי “על הדור הצעיר להיות מוכן לשרת ולהגן על ארצו”. לדבריו, “מי שכבר חווה שירות צבאי יודע את חשיבותו – לא רק בהיבט הביטחוני, אלא גם בעיצוב אישיות ובהטמעת משמעת. השירות הצבאי יחזק את הזהות הלאומית ואת הקשר של הצעירים למולדת”.
הנסיך חוסיין הוסיף כי “הנחיתי בעבר את הממשלה לעבוד עם שותפיה כדי לגבש את התוכנית, וכי הפעלתה תתבצע לפי לוח זמנים ברור, שיפורסם בהמשך”.
במערכת הפוליטית והתקשורתית בירדן לא חסרו פרשנויות שניסו לקשור את ההכרזה למציאות האזורית, כולל התבטאויות של ראש הממשלה בנימין נתניהו על “חזון ישראל הגדולה”. עם זאת, בשיחה עם מעריב מבהיר פרופ’ רונן יצחק, ראש החטיבה ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית גליל מערבי וחוקר ירדן במרכז דיין לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, כי אין קשר ישיר בין הדברים.
לדבריו, “למרות הניסיון לקשור את ההחלטה להצהרות נתניהו על הכוונה לממש את חזון ישראל הגדולה – אין הדבר כך. ההחלטה הזאת התקבלה לאחר עבודת מטה של הממשלה, עבדו עליה זמן רב לפני הצהרת נתניהו והיא לא קשורה כלל לנתניהו”.
פרופ’ יצחק מסביר כי “לא מדובר באירוע דרמטי, אלא מדובר באירוע פנימי ירדני קשור לסיבות חברתיות-כלכליות ולאומיות ופחות לאיומים הנשקפים על ירדן או ישראל מעבר לגבול. בשנת 2020 היה אירוע דומה כאשר אז ראש הממשלה רזאז הפתיע בחוק גיוס חובה לצעירים מובטלים. הרעיון היה אז לצמצם את האבטלה באמצעות גיוס מובטלים למשך שנה בתמורה לשכר נמוך, כ-100 דינר בחודש”.
הוא מוסיף כי “גם הפעם הסיבה היא יותר חברתית-כלכלית או לאומית פנימית ובטח לא להכין את הצבא הירדני למלחמה על ישראל. זאת ניתן לראות מהדברים שנאמרו ומאופי החוק המוצע. ראשית, מדובר על גיוס של 6,000 איש בלבד בשנה. אמנם יש כוונה להגדיל את המספר עד ל-10,000 איש במשך השנים, אבל זה לא כוח אדם גדול מכדי שיוכל לאיים על מדינה כלשהי ובטח לא על ישראל".
"שנית", הוא מסביר: "אופי ההכשרה היא קצרה יחסית, בסך הכל כשלושה חודשים, שאמורה לכלול גם היבטים צבאיים וגם היבטים עיוניים – כלומר היסטוריה ירדנית, מורשת ותרבות. שלישית, בדברים שנאמרו הודגש הצורך להכשיר את בני הנוער לעתיד, כלומר לדאוג להכין אותם לשוק העבודה, להגביר את הזהות הלאומית ולהגדיל את הסולידריות הדדית”.
באשר להיבט הביטחוני מוסיף פרופ’ יצחק: “בשום הצהרות שנמסרו – לא מטעם דובר הצבא ולא מטעם שר ההסברה – לא הוזכר הצורך לגייס את הצעירים הירדנים כדי להתמודד עם האיומים הביטחוניים באזור. פרשנים ירדנים, אבל בעיקר פרשנים ערביים, הסבירו שייתכן שהאיום מצד המשטר הסורי החדש או מצד מדיניות ישראל שאינה נוחה בלשון המעטה בירדן היא הסיבה לכך".
"חשש מזליגת האנרכיה בסוריה לירדן והצורך לחזק את הביטחון לאורך הגבול. זאת גם בהקשר של ישראל, כאשר נרמז שאם ישראל תממש את החלת הריבונות על הגדה המערבית ותעודד הגירה של פלסטינים – יהיה צורך לחזק את הגבול הירדני, ולשם כך יהיה צורך בגדודים נוספים מעבר לאלו הקיימים”, סיכם.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
