אילו הייתי צייר קריקטורות, הייתי מצייר יד ישראלית המאכילה ומשקה את התושב הירדני, וזה בתגובה חושף את מלתעותיו ונושך אותה. סירובה של נבחרת הנוער הירדנית בכדורסל לשחק נגד נבחרת ישראל באליפות העולם המתקיימת בימים אלו בשווייץ הייתה עוד סטירת לחי של מדינה ערבית המצויה בהסכם שלום עם ישראל. מדינה הזוכה לקבל מישראל משאבים יקרי ערך, ובתגובה מגלה עוינות, איבה וכפיות טובה.
הסכם השלום בין ישראל לירדן, שנחתם ב־1994, קובע כי ישראל תספק לירדן כ־50 מיליון מ”ק מים בשנה, ואחרי בקשות ותחינות ירדניות, הועלתה הכמות ל־100 מיליון מ”ק. הסכם נוסף, משנת 2016, קובע שישראל תספק “לגורמים ירדניים” כמות משמעותית של גז טבעי למשך 15 שנה. הסכם השלום גם מעניק לירדן גישה ישירה לשוק הישראלי וזכות לשיתוף פעולה כלכלי, תיירותי, טכנולוגי וחקלאי. והיתרון החשוב מכל – הירדנים נהנים מתיאום ביטחוני פורה ויעיל עם ישראל.
ומה מעניקה לנו ירדן בתמורה? מנות גדולות של כפיות טובה, שפע עוינות ציבורית, גלי הטפה בלתי פוסקים נגדנו במסגדים ובכלי התקשורת, הפגנות רבות־משתתפים וחרם על התיירות לישראל. כל השפע הזה ניתן לנו באישור המלך עבדאללה השני, השליט הכל יכול בממלכה. מי שנפגשו בעבר עם המלך טוענים כי המסר היוצא מארמונו הוא מסר של התנצלות, שלפיו הציבור שרובו פלסטיני אומנם עוין את ישראל, אך הסכם השלום בין המדינות ושיתופי הפעולה היו ונשארו נכסים אסטרטגיים. נכסים אסטרטגיים של מי?
הנה כי כן, ירדן המציאה סוג חדש של שלום – שלום היברידי: יש בו גם הנאה מקבלת משאבים יקרי ערך וגם הבעת שטנה כלפי מי שמספק אותם. מדיניות המוסר הכפול של המלך עבדאללה מנומקת בכך שהוא חייב “להרגיע” את הרחוב באמצעות תמיכה פומבית במדיניות העוינת של הגופים השונים, דתיים כחילונים, אך הוא מבהיר שהוא יודע לנקוט צעדים קשים כשיש צורך בכך. מי שמשלמת את מחיר המדיניות הלא יציבה הזאת היא ישראל.
המלך יכול היה בהבל פה להורות על התייצבות הכדורסלנים הירדנים למשחק, אך זו בדיוק לטרת הבשר מהסוג שהוא נוהג להשליך לעמו כדי לסתום פיות. בירדן פורסמו נימוקים שונים המתרצים את אי־הופעתה של נבחרת הכדורסל למשחק מול נבחרת ישראל – מ”חשש לפגיעה פיזית בירדנים מצד הכדורסלנים הישראלים ואוהדיהם” ועד הרצון למנוע כל ביטוי של נורמליזציה עם ישראל, שהוא הנימוק הנכון. מנהיגי המדינות הערביות שחתמו על הסכמי אברהם ב־2021, ומנהיגי מדינות נוספות שעומדות כנראה להצטרף להסכמים, מתבוננים מהצד ותוהים: האין זה שלום כדאי?
הכותב הוא מזרחן, אל"ם (במיל')
