ירדן ביבס בריאיון ל-60 דקות: המחדל המתמשך בפרשת החטופים

כאמור, שמענו סיפורים קשים יותר – והאמת היא שלטעמי אילנה דיין מראיינת הרבה יותר טובה מלזלי סטאהל – אבל יש סיבה שירדן ביבס בחר להתראיין בפעם הראשונה לרשת אמריקאית ולא ישראלית. הוא הבין שלא מקשיבים לו פה. הוא צודק.

כן, כיכר החטופים מלאה וכולנו שמים סרט צהוב על האוטו – אבל אנחנו נוסעים באוטו הזה כדי להתארגן לקראת ליל הסדר או לנסיעה בחול המועד של חג החירות. לא אהיה צבוע, אני לא שונה במובן הזה. זה בדיוק הנרמול שממנו חששו במטה המשפחות לאורך כל הדרך. הרון ארדיזציה של החטופים שנותרו בחיים.

ירדן ביבס איבד את היקר לו מכל, אין לו זמן להתחנף או לשחק את המשחק "כמו שצריך". החבר הכי טוב שלו, דוד קוניו, עדיין שם במנהרות – והוא יודע שאם הוא רוצה אותו בחזרה, אין לו מה לפנות למקבלי ההחלטות הציניים של המדינה שהפקירה אותו, את אשתו ואת שני בניו הטהורים. במציאות הנוראית הזאת, הוא צריך להתרפס בפני הקיסר. זו המציאות. זו האמת. וכולנו צריכים להתבייש בכך שהבאנו אותו למצב הזה.

בחיים לא התביישתי יותר להיות ישראלי. הקמנו מדינה בשביל שלא תהיה עוד שואה – וספגנו שואה. הקמנו מדינה כדי שיהודים לא יצטרכו יותר להתחנן בפני מנהיגי מדינות זרות לעזרה – ואנחנו עושים בדיוק את זה. הממשלה שביקשה להחיל משילות, מפקירה 59 חטופים במנהרות של עזה, ומאיימת על חייהם בצורה אקטיבית עם הפצצות שרק יגבירו את ההתעללות הפיזית והנפשית בהם. תשאלו את ירדן ביבס, זה בדיוק מה שהוא אומר.