לפי ההצהרות, יצרנים אמריקאים יוכלו לייצא רכבים שיוצרו בדטרויט ישירות ליפן – אך בלאנט הביע ספק באשר לפוטנציאל החדירה לשוק היפני: כיום רכבים מיבוא אמריקאי, אירופי וקוריאני מהווים רק 6% מהשוק ביפן. "זה שוק קשה מאוד לפיצוח", אמר, "ואני מאוד אתפלא אם נראה שם חדירה משמעותית".

בינתיים, ההסכם עשוי להעניק ליפן יתרון תחרותי בטווח הקצר, גם על פני חלק מהמוצרים האמריקאיים עצמם, במיוחד כאלה עם אחוז גבוה של ייצור וחלפים זרים. "יכול להיות שזוהי אבן הדומינו הראשונה ליפול, ייתכן שמדינות נוספות יעדיפו יציבות ארוכת טווח על פני מאבק נקודתי על שיעורי המכס", אמר קרל בראואר, אנליסט ראשי באתר iSeeCars.

סם פיוראני, סגן נשיא בחברת הייעוץ AutoForecast Solutions, הסכים עם התחושות הקשות של יצרניות הרכב האמריקאיות. עם זאת, הוא הדגיש כי רבות מיצרניות הרכב היפניות מייצרות כבר כיום בצפון אמריקה, בעיקר במקסיקו ובקנדה – מדינות שהמכסים בהן גבוהים אף יותר מההסכם החדש עם יפן. לדבריו, רק דגמים בודדים כמו טויוטה 4Runner, מאזדה CX-5 וסובארו פורסטר עדיין מיובאים מיפן, ואילו שאר הדגמים לא מצדיקים הקמה של קווי ייצור בארה"ב.