ימין כועס? תגידו תודה לבג"ץ, בלעדיו לא היה על מה לדבר

במהלך דיוני הכנסת נשמעו יותר ויותר קולות אחרים בליכוד. נושא הדגל של הקולות האלה היה יו"ר ועדת חוץ וביטחון, יולי אדלשטיין. הוא למד את הנושא לעומק, הביא לדיונים משפחות שכולות, אנשי מערכת הביטחון, ואנשי ציונות דתית שמשלבים היטב את אורח החיים הדתיים ולימוד התורה עם השירות הצבאי. אדלשטיין הציג מצג קשוח כלפי חוץ, עד כדי כך שאפילו החל קמפיין אישי נגדו בתוך הליכוד, שהוא זה שעשוי להביא להפלת הממשלה. ההתעקשות של אדלשטיין היתה על עקרון הסנקציות האישיות. כלומר, לכאורה לסיים את עידן הוולונטריזם בשאלת גיוס החרדים – מי שלא יתגייס ייענש. בסוף ליל אמש, החרדים הביסו אותו. אדלשטיין שוב הוכיח כמה עמוד השדרה המוסרי שלו רפוי, עקום, ושוב הוא נהפך לבדיחה פוליטית.

בפועל, המתווה החדש, שעליו הוחלט הלילה, הותיר את תפישת הוולנטריזם על כנה. הפעלת הסנקציות, שעליהן כל כך "התעקש" אדלשטיין, תתבסס גם היא על השאלה כמה חרדים יתגייסו. נכון, אמנם יש גם אכיפה מיידית, אבל היא שולית, כפי שמיד תבינו.

מתווה החקיקה שנולד הלילה מתבסס על היעד של גיוס 4,800 חרדים השנה (נזכיר שבהיעדר חוק חדש, צה"ל בגיבוי היועצת מתכוונים לשלוח בקרוב כ-50,000 צווי גיוס למלש"בים חרדים), 5,700 חרדים בשנה השניה, ותוך חמש שנים הצגת יעד של 50 אחוז ממחזור הגיוס.

הסנקציות האישיות הן הונאת ישראבלוף משובחת. הן מתחלקות בין אלה שיופעלו באופן מיידי עם קבלת צו הגיוס, לבין אלה שיופעלו רק לאחר שהחרדים, כקבוצה, לא יעמדו בתנאי הגיוס. באשר לקבוצת הסנקציות הראשונה, הרבנים החרדיים לא רק שלא התנגדו לה, חלקם אולי אפילו שמחו עליה – התליית רישיון נהיגה ואי אפשרות להוציא רישיון עבור כל צעיר חרדי שמחויב בגיוס ולא גויס + עיכוב יציאה מהארץ.

הגזירות הללו חיות בשלום עם התפישה החרדית הקלאסית של אוטונומיות מתבדלות. גם כך כיום רבים מתלמידי הישיבות החסידיות והליטאיות לא מחזיקים רישיון נהיגה. באשר לאי יציאה מהארץ, רוב תלמידי הישיבות ממילא לא מרבים בנסיעות לחו"ל, ובאשר למעט שכן, הרי שהוחלט על קיום "ועדת חריגים". מי יישב בוועדת החריגים הזאת? מה יהיו הפרמטרים שלה? אין לדעת. גם כאן, כמו תוצרי עסקנות רבים בסוגיית הגיוס, הכל יכול להיות להיות בלוף אחד גדול, ובתכלס כל מי שירצה לטוס יטוס. התפישה המתבדלת גם מסתדרת היטב עם שאר הסנקציות שיוטלו באופן מיידי: ביטול העדפה מתקנת בשירות הציבורי (הרבנים רוצים את הגברים בישיבות, לא בשירות הציבורי); וביטול סבסוד ללימודים אקדמיים (כנ"ל).