אתם אולי לא יודעים את זה, אבל אתם משלמים דמי ניהול כפולים בקרן הפנסיה, בקופת הגמל, בקרן ההשתלמות או בקופת הגמל להשקעה שלכם.
בשנים האחרונות, הגופים שמנהלים את החסכונות שלנו נעזרים במנהלי השקעות חיצוניים ומשלמים להם דמי ניהול. התוספות הללו נקראות "הוצאות ישירות" או "דמי ניהול חיצוניים" והן נגרעות אוטומטית מהתשואה של החוסכים.
דמי הניהול האלה מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: תשלום עבור הוצאות מסחר, כמו קסטודיאן וברוקראז', ותשלום על מוצרי השקעה המנוהלים על ידי צד ג', למשל בחו"ל, ומוגדרים כהשקעות אלטרנטיביות.
דמי הניהול הכפולים במגמת עלייה רוב בתי ההשקעות העלו את שיעור ההוצאות הישירות ב-2021 גם בקרנות ההשתלמות וגם בקופות הגמל. ב-2020, ממוצע דמי הניהול הכפולים עמד על 0.14% בעוד שב-2021 חלה עלייה של כמעט 15 אחוזים ל-0.16%. בקופות הגמל חלה עלייה של עשרה אחוזים מממוצע של 0.1% ב-2020 ל-0.11%.
כמה זה עולה לציבור? ניקח לדוגמה את קרן ההשתלמות הגדולה ביותר, של אלטשולר שחם, המנהלת כ-65 מיליארד שקלים עם שיעור דמי הניהול הכפולים של 0.17% ב-2021. החוסכים שילמו יותר ממאה מיליון שקלים. ממשקיע, שמחזיק 300,000 שקלים בקרן ההשתלמות הזאת, נגרעו במהלך 2021 כ-500 שקלים.
סערת דמי הניהול הכפולים כבר שנים שהרשויות מתחבטות בדילמת דמי הניהול החיצוניים. במארס 2014, דורית סלינגר, שכיהנה כממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, ביקשה להגביל את השימוש בהשקעות אלטרנטיביות, והציעה מגבלה שנתקלה בהתנגדות חריפה מצד המוסדיים. ב-2017 סוכם שתקרת דמי הניהול החיצוניים תעמוד על 0.25%, אבל הוחרגו ממנה ההשקעות בתשתיות ובנדל"ן. בפברואר 2020, הוקמה ועדת יפה על ידי הממונה על רשות שוק ההון, ד"ר משה ברקת, כדי שתבחן את נושא ההוצאות הישירות מחדש.
המלצות הוועדה, שהוגשו לרשות באוקטובר 2021, כללו שינוי מבנה דמי הניהול בקרנות הפנסיה וקופות הגמל לדמי ניהול אחידים וקבועים, הן להפקדה והן לצבירה, שיכללו גם את ההוצאות הישירות. בנוסף, הוועדה המליצה לאפשר למוסדיים מסלולי השקעה עם דמי ניהול מבוססי ביצועים. השורה התחתונה היא שאם תתקבלנה המלצות הוועדה, הרי שחלק מדמי הניהול הכפולים יצטמצמו אבל במסלולי השקעה מסוימים ניתן יהיה לגבות שיעור הוצאות ישירות מעבר לתקרה של 0.25%.
*הגוף עם שיעור ההוצאה הנמוך ביותר: ילין לפידות אז כמה דמי ניהול חיצוניים אנחנו משלמים? זה משתנה בין בתי ההשקעות השונים. בבדיקה שערכנו בסיכום 2021 בתחום קרנות ההשתלמות (במסלול הכללי) ובקופות הגמל להשקעה (במסלול הכללי) עולה התמונה הבאה:
בקרנות השתלמות ניתן למצוא בקצה התחתון את בית ההשקעות ילין לפידות, שגבה 0.03% בלבד ב-2021 ואת בית ההשקעות אנליסט, שגבה 0.05%.בקצה העליון (הגבוה ביותר) ניתן למצוא את מנורה, ששיעור ההוצאות הישירות שהיא גובה עומד על 0.23%; ואת בית ההשקעות מור, שגבה מעמיתיו בקרן ההשתלמות 0.22%.
במסלול הכללי של קופות הגמל להשקעה התמונה דומה. בקצה התחתון ניתן לראות את ילין לפידות ואנליסט, עם שיעורים של 0.03% ו-0.05% בהתאמה בשיעור ההוצאות הישירות ב-2021. בצמרת נמצאות מנורה והראל, שגבו דמי ניהול חיצוניים של 0.18% ו-0.17%, בהתאמה.
*הנתונים מהדוחות הכספיים של 2021
**ממגדל שוקי הון נמסר בתגובה כי "הוצאות הניהול חיצוני עמדו על 0.15% ב-2020 ו-0.18% ב-2021 במגדל השתלמות כללי. בגמל להשקעה מסלול כללי הן עמדו על 0.11% ב-2020 ועל 0.14% ב-2021". יתר בתי ההשקעות המוזכרים בכתבה בחרו שלא להגיב או נמנעו מלהגיב.
לפירוט מלא – *אלו דמי הניהול החיצוניים שנגבו ב-2021:
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.