ד"ר דפנה בן תור, מומחית לקמעות וחותמות קדומים, קבעה כי החותם שמצאה זיו היא בחרפושית כנענית מתקופת הברונזה התיכונה – לפני כ-3,800 שנה. לדבריה, "חרפושית שימשו בתקופה זו כחותמות וכקמיעות, והם נמצאו בקברים, במבנים ציבוריים ובבתים פרטיים. לעיתים, מופיעים עליהם סמלים ומסרים, המשקפים אמונות דתיות או מעמד.
חותמות החרפושית הם חפץ קטנטן ומעוטר, שמקורו במצרים העתיקה ועוצב בצורת חיפושית זבל. חיפושית זו, שנחשבה לקדושה בעיני המצרים הקדמונים, היוותה סמל לחיים חדשים, בגלל כדור הזבל שיצרה והטילה בו את ביציה, וממנו בקעו חיים חדשים. השם במצרית, נגזר מהפועל "להיווצר", או "להיברא". זאת, משום שהמצרים ראו בחרפושית סמל להתגלמות האל הבורא.
החרפושית שמצאה זיו, התגלתה למרגלות תל עזקה – תל ארכיאולוגי חשוב ליד בית שמש. בתל זה, התגלו עדויות לתרבויות רבות שהתחלפו לאורך ההיסטוריה. בין השאר, חשפו חפירות אונ' ת"א בו ממצאים מימי ממלכת יהודה, בהם חומות עירוניות, מתקנים חקלאיים, ועוד. תל עזקה נודע גם כזירת הקרב המקראי בין דוד וגלית.