דליה זיאדה, חוקרת בכירה במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מתייחסת למתיחות הגוברת בין מצרים לישראל: “כוחות צבא עומדים משני צידי הגבול המצרי-ישראלי, ומכוונים זה על זה – מה שמעיד על כך שבעיית חוסר האמון בין הצדדים הגיעה לנקודת רתיחה. אני מקווה שזה לא יוביל להסלמה נוספת בשנים הקרובות״. זיאדה מותחת ביקורת חריפה על ממשלת מצרים שלדבריה “נמצאת מההתחלה בצד הלא נכון של המלחמה הזו”, ומאשימה את קהיר בתמיכה בחמאס ובמה שהיא מכנה “התנגדות, שפגעה בפלסטינים יותר מכל אחד אחר״.

זיאדה התייחסה בדבריה גם לביקורו של נשיא צרפת עמנואל מקרון במצרים, אליה הגיע בין היתר ״כדי לדון בפתרון לבעיה בעזה״ וכל זאת ללא קשר עם ישראל. לדבריה, מדובר בחלק ממאבק כוחות בין אירופה לארצות הברית במזרח התיכון. “צרפת מנסה להדגיש שהנוכחות וההשפעה שלה ושל אירופה במזרח התיכון, בניגוד לזו של ארצות הברית, עדיין חזקות – במיוחד לאור הצלחת מקרון לתווך להפסקת אש בלבנון לאחרונה״, אמרה החוקרת. היא הדגישה את האינטרסים הכלכליים ההדדיים וציינה כי “מצרים דורגה כיבואנית הנשק הצרפתי הגדולה ביותר בין השנים 2012 ל-2021. בשנת 2021 מצרים חתמה עם צרפת על עסקה לרכישת 30 מטוסי קרב מתוצרת צרפת בסכום של 4.5 מיליארד דולר״.

לאחרונה הזהיר בשיחה עם מעריב גם סגן אלוף (מיל’) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, שיש לעקוב אחר המתרחש שם מחשש למשבר כלכלי רחב היקף שעלול לפרוץ במצרים בשנים הקרובות. 

״מצרים באופן בסיסי, בלי שום קשר לטראמפ, שוקדת מאז 2003 ובמיוחד בחמש השנים האחרונות לבנות לעצמה מאגרי חירום לאומיים לשעת מלחמה״, אמר, ״במאגרים האלו יש נשקים כמו טנקים, תותחים וטרקטורים, וככל הנראה גם תרופות ומזון. השטח הכולל של המאגרים הללו משתרע על פני למעלה מ-2.5 מיליון מטרים רבועים – זה שטח ענק".

״אני לא יודע לחזות איזה לחץ ארה"ב תפעיל ובנוסף אם מצרים תעמוד בלחץ הזה״, הוסיף, ״אבל מצרים בוודאות נערכת ברצינות רבה למצב של מצור כלכלי על המדינה״.