ירון בוסקילה, מנכ”ל תנועת “הביטחוניסטים”, התייחס למתרחש ברצועת עזה מאז פרוץ המלחמה מול ארגון החמאס: ״מאז פרוץ המלחמה, רצועת עזה והלחימה בארגון החמאס שבו ותפסו את מרכז הבמה במאבק בין ישראל לאויביה במערכה הרב זירתית. המערכה הצבאית בעזה, שנולדה מתוך הזעזוע של 7 באוקטובר, מתארכת כמו מסעות ישראל במדבר. על כל 6 מסעות לפנים אנו נסוגים אחד לאחור עד כי נראה כי הדרך לסיום ברור ומוחלט ממאנת להסתיים".
"העובדות בשטח מלמדות כי במוקדם או במאוחר יידרש צה”ל לכבוש את העיר עזה ואת מחנות הפליטים במרכז הרצועה אם ישראל חפצה להשיג את מטרות המלחמה במלואן כשם שכיבוש מחנות הפליטים ביהודה ושומרון במבצע “חומת מגן” הביא להכרעת גל פיגועי ההתאבדות ולהסכם המבוקשים בסופו הפך זכרייה זביידי מראשי ארגון הטרור בצפון השומרון למנהל התיאטרון בג’נין" המשיך בוסקילה.
ירון בוסקילה (צילום: אלי איטקין, ועידת רבני אירופה)
בוסקילה ציין כי השאלה המרכזית כרגע אינה רק הכרח הפעולה, אלא גם הקצב והעיתוי שלה: ״השאלה הגדולה בעיקר כעת היא הקצב והעיתוי. ישראל זקוקה מצד אחד לזמן ארגון סד”כ הכוחות הסדירים והמילואים, טיפול בכלים והחזרתם לכשירות, הנעת אוכלוסייה הערבית דרומה, הכנת תוכניות ואיסוף מודיעיני".
"מצד שני, הזמן הזה משחק גם לטובת החמאס שזקוק לזמן השתקמות לצד לחץ בינלאומי הולך וגובר וכמובן שהמתנה ממושכת זו משחקת לרעת החטופים ההולכים ונמקים במנהרות החמאס. בזמן כתיבת שורות אלה מתחילה להרקם שוב עסקה חטופים חלקית או מלאה למרות שהפערים בין ישראל לחמאס עמוקים ואינם ניתנים לגישור. החמאס היה נאלץ להתפשר על רוב דרישותיו אלמלא תחושת החוסן אותה הוא שואב מהקהילה הבינלאומית ואף מהקהלים המגוונים העויינים את עצמם בישראל״ ציין.
על ההחלטה האחרונה בקבינט, אמר בוסקילה: ״בהחלטה הדרמטית שהתקבלה בקבינט החליטה למעשה מדינת ישראל לדרוך בפעם האחרונה את ידית ההפעלה כאשר הקפיץ במנגנון מורכב מעצבי החברה הישראלית, המשאבים הכספיים של המדינה והלגיטימציה הבינלאומית, ואילו הכדור האחרון במחסנית הוא צבא המילואים המהווה גם זרוע ההכרעה של צה”ל שנקרא פעם אחר פעם להילחם ולהכריע ובמקום זאת מצא עצמו במצב של במקום דרוך הצידה צעד".
בוסקילה פירט את ההיערכות הנדרשת לחודשיים הקרובים, כפי שנקבעה על ידי הקבינט: ״ראשית על ישראל להבטיח זרימה רציפה של מזון, תרופות וסיוע הומניטרי לעזה שיכנס כולו באמצעות גופי החלוקה האזרחיים בפיקוח צה”ל– מהלך כזה יבטיח שימור של לגיטימציה בינלאומית מסוימת בדגש על הלגיטימציה האמריקאית להמשך הפעולה הצבאית ובעיקר ינתק את התלות בין החמאס לאוכלוסיה ויחליש את החמאס משמעותית.
שנית, החזרה לכשירות של כלי הרק”ם הצבאיים, ביצוע אימונים ולמידה, הכנת תוכניות הכרעה ברורות והעמקה מודיעינית משמעותית של השטח הנתקף. בנוסף, עדכון להוראות הפתיחה באש. יש לחזור למדיניות הפעלת האש איתה התחיל צה”ל את הלחימה, שאפשרה ללוחמים להתקדם בחסות מסך אש מרתק ששמר על חיי הלוחמים מאיום הפעלת אש של החמאס.
ולבסוף הערכות ממשית למימוש של הגירה ערבית למדינות אחרות בכמות ואופן שיביא לסוף האיומים מרצועת עזה באופן בו יחידות כיפת ברזל יהפכו ללא רלוונטיות כפי שיחידות האב”כ של צה”ל נותרו זיכרון עמום בהיסטוריה.״
לבסוף, בוסקילה ציטט את דברי הרמטכ”ל מהדיון השבועי בקבינט: ״בדיון שהתקיים השבוע בקבינט אמר הרמטכ”ל כי צה”ל יעשה הכל לשמירת אורך הנשימה של הלוחמים הסדירים בצה”ל ויחידות המילואים. זו אכן משימה חשובה אך יותר מכך חשוב לזכור דווקא בזמן הכנות לשלב ההכרעה כי ללוחמים הסדירים בצה”ל ואנשי המילואים לרוב אין קושי עם אורך הנשימה אלא דווקא עם גודל השאיפה.״
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.