אני מודה שקטונתי מלנסות להבין את מערכת השיקולים של נתניהו, אבל דבר אחד ברור: גם אם היה פה תרגיל, הרי שהוא התהפך על יוזמו.
כי מה למדנו מכל זה? שנתניהו אינו אמין, שאסור להאמין למילה שלו גם כשהוא מוציא הודעה מפורשת על אמונתו המוחלטת ביכולת ההנהגה של שרביט את ארגון הביטחון שהצלחתו היא קריטית להישרדותנו בתוך מרחב ערבי עוין. עוד למדנו שמי שנחשב לגאון הטריקים והשטיקים מאבד את מגע הקסם כשהוא לחוץ, מזיע ומפוחד, כמעט משותק מאימת מעצר יועציו.
נתניהו הרי ידע על יחסו של שרביט לניסיונות החקיקה המשפטית שהוא מנסה לקדם. אפשר אפילו שזו הייתה הסיבה להיותו של שרביט ראשון בין שווים, כאילו כדי לומר – הנה, אני מסוגל גם לביצוע החלטות ענייניות וטובות.
כלומר, מסוגל עד שמקיץ הבן במיאמי או הרעייה מתעוררת משנת היופי שלה או עד שטלי גוטליב צורחת או ש… לך תדע כבר אצל נתניהו, האיש שכמות המשתנים המתערבים הבלתי ענייניים, בכל מה שקשור אצלו לניהול ענייני המדינה, היא כבר בלתי ניתנת לניהול.
הייתה גם טענה שניסו מקורבי נתניהו להפיץ לפיה המניע לסיכול המינוי היה מאמר נגד מדיניות איכות הסביבה של ממשל טראמפ, שפורסם בעיתון "כלכליסט". נו באמת, מישהו מסוגל לדמיין בכיר בסביבת טראממפ מתקשר (באמצע הלילה בוושינגטון) ללשכת נתניהו ואומר: "ליסן, אבאוט דיס ג'נרל, וול, הי רואט סאמט'ינג אין דה פייפר…".
עוד סערת שרביט מתפתחת ממשבי רוח קלים לדרגה של טורנדו, מיהרה לשכת נתניהו להוציא הודעה חריגה בניסוחה ההתקפי, נגד מעצרו של יונתן אוריך. גם כאן רבים סימני השאלה: יש עצור, אלי פלדשטיין, שהועסק בלשכתו של נתניהו למרות שלא היה לו סיווג ביטחוני מתאים, שנטען כי קיבל כסף קטארי – כולל איש עסקים שמפרט איך הועבר התשלום דרכו.
פלדשטיין טוען, לפחות על פי עורך דינו, שכל הנושא טופל בידי יונתן אוריך. לכאורה היה נתניהו צריך לדרוש חקירה ממצה שתוכיח שהוא עצמו לא ידע מכלום. זה אולי היה מוציא אותו לא חד ולא ממוקד דיו בנעשה ממש מתחת לאפו, אבל זה לפחות לא היה הופך אותו, לכאורה, לשותף לדבר עבירה.
הן אוריך עוד לא נחקר – וכבר מודיעה לשכת נתניהו כי עצם המעצר הוא למטרת הפיכתו של יועץ ראש הממשלה לעד-מדינה… היש יותר "על ראש הממשלה בוער הכובע" מזה?