מאז אתמול (רביעי) בערב, מציינים ברחבי המדינה את אירועי יום השואה. כחלק מאזכור האירוע הנורא ההוא, מוזכרים מעשיהם של הנאצים הגרמנים בראשות אדלוף היטלר, שהציבו להם למטרה להביא להשמדת היהודים. עם זאת, ישנה דמות אחת שהגיעה דווקא מהמזרח התיכון, אשר הייתה מעורבת באופן שוטף במעשים הקשורים לשואת יהודי אירופה, אך שמה כמעט ואינו מוזכר לאורך השנים. 

במהלך שנות ה-20 וה-30, שימש אמין אל-חוסייני, כמנהיג הערבים שנכחו אז בשטח ארץ ישראל, בימי המנדט הבריטי. אל-חוסייני, שמונה ע"י הבריטים לתפקיד המופתי של ירושלים, במטרה להרגיע את שטח – הונה אותם, ולא הפסיק בפעולות ההסתה וקידום הטרור נגד היישוב היהודי דאז. 

הוא הוביל קו שמתנגד לכל שיתוף פעולה או חיים משותפים עם היהודים, ומעבר לכך – הסית ללא הרף כנגדם ועמד מאחורי מעשי רצח אכזריים. בשנת 1920, הוביל אל חוסייני הפגנה למען הצטרפות הערבים המקומיים לממלכתו של פייסל, מי ששימש אז כמלך סוריה. במהלך ההפגנה, ניצל את יכולותיו הרטוריות יוצאות הדופן, ושלהב את רבים מהנוכחים לצאת ולפגוע ביהודים. "הוא היה איש לא רגיל, מאוד חכם ותחמן. ואני אומר את זה בצער", משתף המזרחן ד"ר אדי כהן, מי שכתב את הספר "המופתי והיהודים", אודות שיתוף הפעולה של אל חוסייני עם הנאצים והיטלר בתקופת השואה, כמו גם על פעילותו לאורך השנים שהובילה לרצח יהודי ארצות ערב. 

בין הפרעות שהוביל כנגד אנשי היישוב היהודי, הרבה לפני הקמת המדינה, ניתן למצוא את מאורעות תרפ"ט. כמו כן, עמד מאחורי פרעות הפרהוד בעיראק, כנגד יהודי המדינה. כזכור, שלמה מנצור ז"ל, שנחטף ביום הטבח בעוטף ונרצח בשבי החמאס, היה ניצול של פרעות אלו. 

"כל הזמן שומע – רוצחים יהודים, ותמיד אמרו  – 'זה המופתי, המופתי"

עזרא יכין, שגדל בירושלים בשנות ה-30, סיפר בסדרה "אויבים" ששודרה בכאן 11, על הפרעות שהוביל המופתי אל חוסייני נגד היהודים: "התנכלו למתפללים כל הזמן, מדי פעם זרקו אבנים, לפעמים אפילו צואה. נולדתי לפני 93 שנים, ואז היה עולם אחר לגמרי. כל הזמן שמעתי, רוצחים יהודים, בלילה. מדי פעם אמא שלי פורצת בצווחות". 

עוד הוסיף: "בשנת 1929 באו ערבים מכיוון שער יפו, לבצע טבח. אמא שלי בשינה שלה, הייתה רואה את האבנים שמתעופפות לעברנו ואת הצעקות של הערבים – 'איטבח אל יהוד', כשגרזנים בידיים שלהם. זה היה עולה לה בחלומות, ואז היא הייתה פורצת בצווחות, עד יום מותה. מה שקוראים היום פוסט-טראומה, במקרה ניצלנו. 

כילד, ידענו שהמופתי הוא המנהיג של הערבים, ובגללו רוצחים כל כך הרבה יהודים. ירו ורצחו יהודים ברכב, נרצחו בסכינים. ותמיד אמרו – 'זה המופתי, המופתי".

"היו לו כמה מטרות מרכזיות", מציין ד"ר אדי כהן, ומוסיף: "למנוע את הגעתם של היהודים מאירופה, לבטל את הצהרת בלפור –  הענקת בית לאומי ליהודים, לשלוט ולגרש את הבריטים. מהסיבה הזו הוא שיתף פעולה עם הנאצים, כי הוא לא יכל לעשות את שלושת הדברים האלה לבד". 

מנהיג הערבים והיטלר מתאחדים יחד תחת מטרה משותפת – הפיתרון הסופי של היהודים

כבר בתחילת שנות ה-30, פנה אל חוסייני לגורמים בשלטון הנאצי, במטרה לשתף פעולה. הוא זיהה את מטרותיו של המשטר הנאצי, כהזדמנות לייצור של אינטרסים משותפים עם אדלוף היטלר. כלי נשק שהועברו באופן סודי ע"י גרמניה הנאצית לאזור המזרח התיכון, אף שימשו את חוליות הטרור שהובלו ע"י אל חוסייני, לביצוע מעשים מזעזעים רבים של טבח ופוגרומים ביישוב היהודי דאז. 

"הנאצים מימנו את כל ההפגנות, הם מימנו את המרד הגדול, הכל מומן על ידם. הנאצים רצו לעשות אנרכיה כאן באזור – והצליחו", מדגיש ד"ר אדי כהן. 

לאחר שנמלט מהבריטים שפעלו במטרה להביא למעצרו, הגיע בסופו של דבר אל חוסייני לבירת גרמניה ברלין – בעיצומה של השואה ומלחמת העולם השנייה. על כך מספר כהן: "הוא היה ראש התעמולה, היה לו משרד בגרמניה. אל חוסייני קידם את האינטרסים שלהם במזרח התיכון. הוציא פסק הלכה לחיילים הבוסנים שישרתו בצבא הנאצי. מה שביקשו ממנו, הוא עשה. הוא היה איתם, גר ואכל איתם. הוא היה בעל ברית שלהם, ממש חלק מזה. הימלר ראש הגסטפו, היה חבר שלו. יותר מזה?".  לדברי כהן, "היטלר קידם כל הזמן את פעולות התעמולה של הנאצים בערבית, וכל זה מהמשרד שלו בגרמניה".  

מה בעצם היה האינטרס של השלטון הנאצי בשיתוף הפעולה עם אל חוסייני?
"לנגח את היהודים. המטרה של הנאצים הייתה לכבוש את כל מדינות ערב. הוא סלל להם את הדרך, נתן להם את הלגיטימציה לכך. נאצים והאסלאם זה אותו דבר. הוא שיווק את הנאצים, הם היו צריכים להילחם גם בבריטים. אז באמצעותו והפעילים שלו הנאצים עשו את זה. הם היו צריכים אותו. הנאצים ראו בו כפוטנציאל לטווח ארוך. 

הוא סיפק להם לגיטימציה דתית ופוליטית. אל חוסייני היה בכובע הפוליטי והדתי. הנאצים הבינו שבשביל להצליח במטרות שלהם באזור הזה, הם צריכים משהו שיעביר גם את המסרים הדתיים הנכונים. איך הם יעבירו את המסרים, בגרמנית? הם היו צריכים משהו שיעביר את זה בשפה המקומית, שהמסר יעבור בצורה מוצלחת – בזה אל חוסייני עסק. 

המטרה הסופית של הנאצים יחד עם אל חוסייני – השמדת היישוב היהודי ויהודי ארצות ערב 

בדבריו, מתייחס ד"ר אדי כהן לתכנית שהיטלר ואל חוסייני שאפו לממש: "הגרמנים נבלמו ע"י הבריטים בגבול מצרים-לוב. בשנת 1942, הם ניסו להיכנס לארץ ישראל. היו הפצצות בלתי רגילות, הם רצו לכבוש את מצרים, ומשם להיכנס גם לארץ ישראל. בזמנו צוטטו אנשים ביישוב היהודי בתקופת השואה שאמרו – 'אם הגרמנים יכנסו לכאן, אנחנו נתאבד'. הם רצו לכבוש את כל העולם, וכשמשהו משתף פעולה מבפנים (בהתייחס לאל חוסייני) – זה הרבה יותר קל. 

אם הרגו את יהודי אירופה, למה שלא יהרגו את היהודים גם כאן באזור? היו הורגים יהודים בכל מקום שבו היו רואים אותם, אבל לשמחתנו הם לא הצליחו להיכנס לכאן. תאי גזים היו אמורים לקום בעמק הדותן, שם היו גם פסי רכבת שהיו מסייעים לנאצים להוביל את היהודים למקום, בדומה למאורעות שהתרחשו באירופה באות הזמן.

התכנית הייתה להביא למקום הזה את כל יהודי ארצות ערב, יחד עם אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל. נאצים זקנים שכבר היו בסוף חייהם,  סיפרו במהלך שנות ה-70, שאם הם היו נכנסים לארץ ישראל – היו הורגים את כל היהודים, זו הייתה התכנית. זה שזה לא הצליח, זה לא אומר שלא הייתה תכנית כזאת.  אל חוסייני היה במחנות ההשמדה של הנאצים באירופה, וראה איך זה עובד. הוא הבין את מה שצריך לעשות מבחינתו בסוגית השמדת היהודים". 

אחד הסיפורים המזעזעים בנוגע לאל חוסייני בתקופת השואה, הוא האופן שבו מנע מכ-4,000 ילדים יהודים להינצל ממוות, וזאת כשהם אפילו לא היו אמורים להגיע לארץ ישראל. אותם הילדים, כבר עמדו להיות מועברים לדרום אמריקה, כחלק מעסקה שעליה הנאצים התכוונו לחתום. עם זאת, ברגע ששמע על כך, אל חוסייני הפציר בחבריו לצמרת השלטון הנאצי שלא לבצע את המהלך. פשע מלחמה זה של אל חוסייני, הוביל ככל הנראה לבסוף, למותם שלל כלל הילדים שנכללו בעסקה, והיו יכולים להינצל. 

"אל אקצא בסכנה" 

פעמים רבות היה משתמש אל חוסייני במושג "אל אקצא בסכנה". באמצעות הביטוי השקרי הזה, לפיו היהודים פועלים כביכול לפגוע בו ולהוביל להריסתו, היה משלהב את ההמון הערבי, ומוביל אותו לרצוח פעם אחר פעם יהודים מן היישוב. כ-100 שנים לאחר מכן, אותו הביטוי עדיין משמש פעמים רבות כחלק מההסתה הגדולה נגד מדינת ישראל. זאת, כשרוב רובם של האנשים כלל לא יודעים שזהו האיש שהביא את "אל אקצא בסכנה" לעולם.

"בשנות ה-30, כשעדיין היה בארץ ישראל. הוא המציא את הדבר הזה, שהיהודים רוצים להרוס את מסגד אל אקצא", מציין ד"ר כהן ומוסיף: "עם השנים שידרגו את זה, ועכשיו הטענה הזו מופנית נגד מדינת ישראל. אל חוסייני הוא בעל הפטנט הזה, זו תעמולה מוצלחת שעובדת עד עכשיו".  

השתקת דמותו ומעשיו ההיסטוריים של אל חוסייני – גם בתוך מדינת ישראל 

ד"ר אדי כהן, מבקר את מה שלדבריו, מהווה השתקת דמותו של המופתי אל חוסייני: "ברור שיש כאן השתקה". הוא הסביר את דבריו:  "זו התעמולה, ויש הרבה יהודים שתומכים בזה לצערי".

כמו כן, ביקר את "יד ושם" שבירושלים, בטענה כי גם המוסד החשוב הזה לא מביא מספיק לידי ביטוי את מעורבותו של המופתי בשואת היהודים, ואת קשריו ההדוקים עם המשטר הנאצי: "ביד ושם כתבו שתפקידו היה שולי. אני לא מבין את השתיקה שלהם בנושא הזה. הם הורידו את התמונה שלו ביחד עם היטלר". 

עד כמה ההשתקה של עצם קיום וחייו של אל חוסייני, פוגעת במאמצים הדיפלומטיים של ישראל לאורך השנים, מבחינת רביעת הנרטיב?
"קודם כל זה פוגע באמת, אתה מסתיר. הם (העזתים) אומרים עלינו שאנחנו נאצים, מי הנאצים האמיתיים? מי שיתף איתם פעולה? כשלא אומרים את האמת – פשוט מגנים עליהם. במערב לא יודעים הרבה על אל חוסייני, צריך לדבר על זה יותר. ביד ושם החליטו אחרת, לקבור את הנושא הזה, וחבל".  

להזמנת ספרו של ד"ר אדי כהן – "המופתי והיהודים" – 0547633606.