יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדשלטיין, פרסם הבוקר (שני) את טיוטת חוק הגיוס, זמן קצר לפני הדחתו הצפויה מהתפקיד והחלפתו בחבר הכנסת בועז ביסמוט. במהלך הדיון בוועדה, אדלשטיין אמר: "זכרו את התאריך הזה: מבלי להפריז בחשיבותי – אם אודח היום, הכנסת כבר לא תהיה אותו הדבר".
עוד הוסיף: "ההצבעה היום היא המסמר האחרון בארון הקבורה של חוק הגיוס. נאבקתי למען חוק גיוס אמיתי – אבל ההנהגה החרדית פשוט לא רוצה בגיוס. החלפת זהות יו"ר ועדת חוץ וביטחון לא תשנה דבר. ההדחה הזו תוביל לכאוס בצה"ל".
בתגובה לפרסום הטיוטה, חבר הכנסת משה גפני תקף: "יולי אדלשטיין הוציא את החוק היום לאחר שלפני שלושה שבועות לא הסכים להוציא את זה, כיוון שתלה תקוות שישאר יו"ר הוועדה ורק היום הבין שהוא מודח. קשה להאמין שאדם יהודי כתב דבר כזה. הכל אצלו זה פוליטיקה, שום דבר לא מעבר לכך".
אתמול, פרסמה היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, חוות דעת תקדימית וחריפה, המתריעה מפני השלכות המהלך על תקינות הליך החקיקה של חוק שירות ביטחון, קרי – חוק הגיוס, יום לפני האישור הסופי הצפוי למינוי חבר הכנסת ביסמוט ליו"ר ועדת החוץ והביטחון במקומו של אדלשטיין.
בועז ביסמוט (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
בחוות הדעת, שהופצה לחברי ועדת הכנסת לקראת ההצבעה, סוקרת אפיק את התקנון הרלוונטי, את פסיקת בתי המשפט, ואת השפעת החלפת יו"ר ועדה מכהן על עבודת הכנסת. לדבריה, הכנסת נדרשת להימנע ככל האפשר מהחלפת יושבי ראש ועדות מטעמים פוליטיים, למעט במקרים חריגים במיוחד – כאשר לא קיימים פתרונות חלופיים לסוגיות פוליטיות כבדות משקל.
אפיק מדגישה כי להחלפת יו"ר ועדת החוץ והביטחון בעת הזו השפעה ישירה ומכרעת על הליך החקיקה של חוק גיוס. "השלב שבו מצוי הליך החקיקה כעת" – נכתב – "בשילוב סמכויותיו הנרחבות של יושב הראש – מקנים לו מעמד מיוחד בעיצוב החוק". כלומר, ליו"ר הוועדה החדש תהיה שליטה של ממש על מהות החוק – ולכן, התנהלותו עשויה לקבוע את כשירותו החוקתית.
לדבריה, אם יוכח שהיו"ר החדש (ביסמוט) מחויב מראש להעביר את החוק בנוסח מסוים – מבלי לבחון את מכלול הסוגיות שעלו או שיעלו בדיונים – יהיה בכך פגם היורד לשורש ההליך הפרלמנטרי. מאידך, ככל שיבחר לנהל דיונים ענייניים ומעמיקים, התהליך עשוי להתייצב מחדש ולהיחשב לגיטימי מבחינה משפטית.
אפיק מסכמת כי על הליך החקיקה להתנהל בלוחות זמנים שייקבעו לפי צורכי הוועדה, לא לפי לוח הזמנים של הממשלה או צרכיה הקואליציוניים – אמירה שנתפסת במערכת הפוליטית כעקיצה ישירה לניסיונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לזרז את חקיקת החוק לפי הלו"ז הקואליציוני ובהתאם לצרכים פוליטיים.