תתארו לכם איך ההרגשה לא לתת לישבן שלכם לנוח על משטח מוצק במשך שבוע שלם. זה אומר לא להירגע בכיסא נוח תוך כדי צפייה בטלוויזיה, לא לשקוע בכיסא משרדי ארגונומי ואפילו לא לשבת על האסלה בזמן שאתה עושה את מה שאתה עושה.
כדי לגלות איך זה מרגיש, היוטיובר פיג'מי (ששמו האמיתי הוא לוקאס) ניסה לאחרונה להעביר שבוע שלם בלי לשבת. באופן לא מפתיע, זה הפך משימות יומיומיות כמו נהיגה ועבודה למסובכות בהרבה, למרות שהניסוי שלו לא בוצע רק למען האתגר עצמו אלא היה מונע מדאגות בריאותיות. בהצגת הניסוי, הוא מסביר כי "בארצות הברית האדם הממוצע יושב כ-9.5 שעות בכל יום", למרות העובדה ש"ישיבה ממושכת וחוסר פעילות גופנית נקשרו להשמנה ולקבוצת מצבים בריאותיים הקשורים להשמנה".
ישיבה ממושכת מובילה גם לכאבי גב, פגיעה בעמוד השדרה, ניוון מפרקים, יציבה לא בריאה בגב, בצוואר ובכתפיים, וכן לבעיות כלי דם ברגליים", הוא אומר, ומוסיף כי "הרשימה עוד ארוכה". וכן מחקרים רבים קישרו בעבר אורח חיים יושבני ממושך אפילו לירידה בנפח המוח ולסיכון מוגבר למוות בגיל מוקדם, ולכן מומלץ לאנשים שעובדים בעבודה משרדית לקום ולנוע כמה שיותר.
למרות ביטול הופעתו של הדיג'יי הישראלי סקאזי בפסטיבל המוזיקה טומורולנד, נציגות כחול לבן מרשימה ביותר נצפתה על אפם וחמתם של האירגונים הפרו פלסטינאים. שוער ריאל מדריד טיבו קורטואה ואשתו הישראלית, הדוגמנית מישל גרציג, נתנו הופעה בלתי נשכחת בפסטיבל בבלגיה שם הם מבלים עוד מסוף השבוע האחרון. לפי התמונות ששיתף הזוג המפורסם ברשתות החברתיות וסרטוני הפפראצי, אפשר להכתיר אותם בקלות כמלכי הפסטיבל.
קורטואה הפתיע כשעלה לבמה המרכזית לצד ההרכב האלקטרוני 3 Are Legend (סטיב אאוקי, דימיטרי וגאס ולייק מייק), ופיזר עוגות לקהל כמו כוכב טכנו לכל דבר. מי שגנבה את ההצגה מהצד, תרתי משמע, הייתה השגרירה הישראלית שלנו שלבשה אאוטפיט חושפני ומנצנץ בגווני שחור, חיתוכים נועזים ולוק של כוכבת אמיתית. מישל סובבה אחריה ראשים בלי מאמץ וכל מי שהיה בסביבה הרים מבט.
זאת לא הפעם הראשונה שלהם בפסטיבל המוזיקה הבלגי והשנה השניים נראו צמודים מתמיד מאחורי הקלעים, שותים, רוקדים, ונהנים כמו זוג בירח דבש רגע לפני שקורטואה חוזר לאימונים בריאל מדריד ופותח עונה חדשה במדי הבלאנקוס. עם אנרגיות כאלה, אין ספק שהוא חוזר מוכן. והיא? ממשיכה לייצג אותנו בגאווה גדולה בכל מקום בעולם ולכבוש לבבות.
עם עלייתם של דוגמני ודוגמניות הבינה המלאכותית, הולכת ומיטשטשת גם ההבנה שלנו לגבי מה אמיתי ומה מבוים. האלגוריתמים משתפרים, התמונות הופכות מושלמות יותר, והפער בין דמות בדיונית לבין אישה בשר ודם כמעט ונעלם – לפחות בעין בלתי מזוינת.
מה שפעם היה טריק גרפי משעשע הפך היום לכלי שיווקי חזק, לעיתים אפילו מטעה. כשמשפיענית לא באמת קיימת – למי בדיוק אנחנו מגיבים? ולמה אנחנו נמשכים? חלק מהמשתמשים כלל לא יודעים שמדובר בדמות מלאכותית, אחרים בוחרים להתעלם כי "אם זה נראה אמיתי, זה מספיק טוב".
הבעיה מתחילה כשדמויות כאלה לא רק מוכרות מוצרים, אלא גם מכתיבות אידאלים של יופי, מגדר והתנהגות. הן תמיד זוהרות, תמיד זמינות, תמיד מחייכות – ומבלי שהתכוונו, הן מייצרות מודל בלתי אפשרי שגם הדוגמניות האנושיות הכי חרוצות לא יכולות לעמוד בו.
בסופו של דבר, אין תחליף לאותנטיות ולפגמים האנושיים שמרכיבים אותה. אולי בעתיד נצליח לזהות בקלות מה נוצר על ידי אדם ומה על ידי מכונה. עד אז, כדאי שנזכור: גם בעולם של פיקסלים מושלמים, אנושיות היא עדיין הפילטר הכי חזק שיש.