הנציגה הישראלית עלתה על במת האירוויזיון שנה ושבעה חודשים אחרי ששרדה את מסיבת הנובה, ושרה בעוצמה שהפכה את השנאה לרעשי רקע בלבד. הקהל באירופה העניק לה את המקום הראשון, ועיתונאים מכל העולם ניגשו לברך וסיפרו שדמעו – הם לא דיברו על עזה, גם לא על מלחמה, רק על מוזיקה. בתוך מציאות עוינת, היא הייתה קול עבור מי שכבר לא יוכלו לשיר
Source link