יהודים שוב נטבחים בשל יהדותם – והמסקנה כואבת אך ברורה

ביום השואה הקרוב, כשאלפי צעירים וצעירות יצעדו באושוויץ-בירקנאו במסגרת מצעד החיים, אל לנו לראות בכך עוד טקס זיכרון שגרתי. מדובר בקריאה מוסרית מהדהדת, חדה, מצמררת. קריאה שנועדה להזכיר לנו עד כמה הזיכרון אינו מותרות – אלא תנאי להמשך קיומנו.

השנה, עדיין, יום השואה מגיע בצל מאורעות אוקטובר השחור והמציאות שאינה מפסיקה לטלטל: שוב יהודים נטבחים בשל יהדותם, שוב נלקחים בשבי, שוב נרדפים. ושוב העולם שותק, או לכל היותר מהסס או מגמגם. המסקנה כואבת אך ברורה: השנאה ליהודים לא נעלמה. היא פשוט לבשה צורה חדשה, מתוחכמת, חמקמקה. היא חיה ובועטת גם בלב הערים המתקדמות בעולם, בתוך הקמפוסים הנאורים, בין טורי דעה עיתונאיים ובמדיה החברתית.