אם אכן יתברר סופית שהגרסה האיראנית נכונה – דהיינו, שבאתר פורדו לא אוחסן אורניום מועשר בכמות משמעותית – הרי שמדובר בהוכחה לכך שישראל וארצות הברית ניהלו מהלך מתואם היטב. כבר עם תחילת המבצע ב-13 ביוני העבירו שתי המדינות מסר ברור לטהראן: “פורדו על הכוונת, כדאי לפנות את החומרים הרגישים”. מהלך זה נועד לא רק לצמצם את סיכוני הזיהום הרדיואקטיבי, אלא גם לאפשר פעולה צבאית מבלי לגלוש לאירוע בלתי-נשלט. ואכן, תנועת המשאיות שנצפתה באתר בימים שקדמו לתקיפה – והצטמצמה בחדות מיד אחריה – מאשרת את האפקטיביות של האזהרה.
תצלומי לוויין חדשים ברזולוציה גבוהה, שצולמו ב-21 ביוני 2025, מעידים שאיראן ניסתה להיערך מראש למתקפה הצפויה. בתמונות נראים דחפורים ומשאיות ממלאים בעפר את מנהרות הכניסה למתחם התת-קרקעי – צעד שמנתחי מודיעין מעריכים כניסיון להגן על חלקים רגישים במתקן.
לפי דיווח של וושינגטון פוסט, בשני הימים שקדמו לתקיפות שביצעה ארצות הברית בשלושה מתקני גרעין ברחבי איראן, זוהתה בתיעוד לווייני “פעילות חריגה של משאיות ורכבים” באתר פורדו. אנליסט בכיר בחברת הלוויין Maxar ציין כי ב-19 ביוני נראו 16 משאיות מטען נוסעות לאורך הדרך המובילה אל המתחם הצבאי הסגור.
תמונות לווין MAXSER (צילום: צילום מסך וושינגטון פוסט)
בתמונות של היום שאחריו, 20 ביוני, נראים רוב כלי-הרכב כשהם מוזזים כמקילומטר צפונית-מערבית לאתר. בנוסף נצפו דחפורים ומשאיות חונים סמוך לכניסה הראשית, ובכלל זה משאית אחת שעמדה בצמידות לפתח המנהרה. במקביל, בכיר איראני אמר לסוכנות ״רויטרס״ כי “רוב האורניום המועשר בפורדו הועבר למיקום שלא הוכרז לפני התקיפה האמריקנית, ומספר אנשי הצוות צומצם למינימום”.
דונלד טראמפ לאחר התקיפה האמריקאית בפורדו (צילום: צילום מסך רשת X)
השמדת המתחם הגרעיני בפורדו מהווה מהלומה אסטרטגית למשטר האיראני: שנים של השקעה, תשתית, ידע ומשאבים – שחלקם בלתי ניתנים לשחזור – ירדו לטמיון. עם זאת, התקיפה בוצעה בזהירות מחושבת: היא הסבה נזק אנוש, אך לא סגרה את הדלת למשא-ומתן. בכך נותר למשטר האיראני מרחב תמרון, וחשוב מכך – נמנע אסון אקולוגי גרעיני שהיה עלול להסלים את המערכה.
אמנם הנשיא טראמפ מדבר כעת על נכונות לעסקה עם טהראן, אך דבריו אינם מסווה: הממשל האמריקני בשלב זה אינו שואף להפלת המשטר, אלא להצבת גבולות ברורים תוך השארת פתח לדיפלומטיה. עם זאת, בזירה האמריקנית עצמה עלול להתפתח אתגר מורכב: אם איראן תגיב בפגיעה ישירה בכוחות או ביעדים אמריקניים – מהלך שעלול להביא לקורבנות – זו תהיה הפעם הראשונה שבה חיילים אמריקנים נהרגים בזירה שאינה שלהם, אלא בתגובה למהלכים הנתפסים כמשרתים את ישראל. ללא ניהול דעת קהל קפדני ומתוחכם בארצות הברית, עלולה מציאות זו לשחוק בהדרגה את התמיכה הציבורית והפוליטית שממנה נהנית כיום ישראל.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.