מעריב שוחח עם סא”ל (במיל’) עמית יגור, לשעבר סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון של צה”ל ובכיר במודיעין זרוע הים, על רקע ההתפתחויות הביטחוניות באזור. בראיון הוא התייחס למצבם של חמאס, איראן, חיזבאללה, סוריה ולביקור המדיני הקרוב בארה”ב.
לדבריו של יגור, “גם במצבו הקשה, ציר ההתנגדות ממשיך במלחמת המילים, כשלעת עתה הוא נתקל במצוקה קשה במלחמת הטילים”. הוא טוען כי בעוד שניכר קושי ממשי של גורמי ההתנגדות להשיב צבאית, הרי שבתחום הרטורי הם מנסים לשמר מראית עין של התנגדות פעילה.
שר החוץ האיראני מתארח בקרמלין אצל פוטין (צילום: Kremlin.ru/Handout via REUTERS)
בהתייחסו לאיראן, מסביר יגור כי “איראן עצמה במצוקה ולא מגיבה באופן מעשי למה שנראה כהמשך פעולות חשאיות נגדה בשטחה, אבל במילים התנתקה רשמית מכל פיקוח גרעיני בינ”ל (סבא”א)”. הוא מוסיף: “לי לפחות הכיוון האיראני ברור והוא ניסיון למשוך זמן לייצב מחדש את המשטר ולהמתין עד לפקיעת מנגנון הסנקציות העוקף מועצת הביטחון של האו”ם – ה־snapback – באוקטובר הקרוב”. לדבריו, “איראן עצמה, בשל מצבה, לא תחדש כפי הנראה פעילות צבאית התקפית, אבל ייתכן שפעלתנותה בשטחה תחייב הפעלת מנגנון אכיפה צבאי (ישראל/ארה”ב)”.
בעזה, לדברי יגור, המערכת ממתינה לתשובתו של חמאס להצעה חדשה עד יום שישי. “כרגע מסתמן שהתשובה תהיה חיובית (עם הערות), אבל יש לשים לב שבעודנו אומרים ‘מה נשאר בעזה’, כנראה שהתוחלת שחמאס רואה להישארותו ביום שאחרי היא עדיין גבוהה”, הוא אומר. לדבריו, “ההוכחה – חמאס מבקש לפרק את מנגנון חלוקת המזון החדש ולחזור לזה הישן”. יגור מדגיש כי “זה קריטי שישראל תבהיר לו את חוסר התוחלת ותיצור כבר עתה חבילת פיצוי קונקרטית להגליית אנשי חמאס, לצד הכרזה על הוועדה הערבית בהובלת ארה”ב שתנהל את עזה ביום שאחרי ותעורר במקביל את תוכנית ההגירה מרצון, תוך התבססות על הידיעה שכ־50% מהציבור בעזה מעוניין להגר”.
כשנשאל על לבנון, סא”ל (במיל’) יגור מציין כי “על אף מצבו הקשה של חזבאללה מבחינה צבאית (לא הצליח לסייע לאיראן) וכלכלית (עצר את הסיוע הכלכלי שהעניק עד כה למפונים מדרום לבנון), הוא ממשיך להביע התנגדות לתוכנית החדשה של נשיא לבנון לפירוקו מנשקו”. יגור סבור כי “ייתכן שממשלת לבנון תזדקק לסיוע חיצוני בהתמודדות עם נשקו של הארגון”.
אל ג'ולאני (צילום: רויטרס)
גם לגבי סוריה יש ליגור עמדה ברורה. לדבריו, “שת”פ ביטחוני עם ישראל כולל האישור להשתמש במרחב האווירי שלה במסגרת המערכה נגד איראן ושיח ער על נורמליזציה קרובה וכניסה להסכמי אברהם – מזכירים לי את הרקע: מדובר במשטר שאנשיו מחזיקים בעמדות דתיות קיצוניות מבית האחים המוסלמים, שולט בכ־60 אחוז משטח סוריה בלבד, טורקיה מבקשת להופכו לבן חסותה ועוד”. הוא מסכם: “לכן, בכל הסדר עתידי מרכיב החיץ הקרקעי הוא קריטי ועל ישראל להתעקש להמשיך ולהחזיק בעומק אסטרטגי קרקעי בשטח סוריה כחלק מנורמליזציה עתידית (שהיא חיונית ליצירת מזרח תיכון חדש ולמניעת השתלטות טורקית שהיא איום אסטרטגי גדול פי כמה)”.
בהקשר הכולל, מדגיש יגור כי “הביקור המדיני בשבוע הבא בארה”ב הוא קריטי”. הוא מעריך ש”סביר שישרטט את תמונת סיום המלחמה (שלב המעבר הזמני) ואת הסדר האזורי החדש בראייה משותפת לישראל ולארה”ב, בצורה שתמחיש לציר ההתנגדות את חוסר התוחלת גם במלחמת המילים”.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.