כלכלה
טרמינל ההופעות שהוקם בנמל חיפה: מהלך ראשון בדרך למהפכה תרבותית
בעיצומה של המלחמה, ובמהלך תקופה שכללה גם איום ממשי מצד חיזבאללה בצפון, נרשמה השנה אחת ההצלחות המרעננות של עולם התרבות והעסקים הישראלי: הקמת טרמינל ההופעות בנמל חיפה. לא מדובר בעוד היכל הופעות גנרי, אלא בפרויקט שמסמן מהפכה של ממש: פתיחת קו החוף של חיפה לציבור — לראשונה אחרי עשרות שנים.
עד לפני שנה בלבד, המחשבה על מתחם הופעות תוסס בלב חיפה נשמעה כמעט דמיונית. הנמל, שבמשך עשרות שנים היה אזור סגור, תעשייתי ומנותק מהציבור, הפך באחת למוקד תרבותי חי ונושם. במרכז השינוי, שנדמה כי רבים מתושבי חיפה לא האמינו שיקרה, עומד "הטרמינל" – האנגר ישן שהוסב למתחם הופעות רב־תכליתי, ושהצליח בזמן קצר למצב את עצמו כלב הפועם של חיי התרבות בצפון.
"זו לא הייתה משימה פשוטה להרים מיזם שכזה, בטח לא בזמן מלחמה", מספר אסף בן דוד, מפיק ויזם תרבות, המפעיל את טרמינל ההופעות בנמל חיפה. "פתחנו את המתחם ביוני 2024, שלושה חודשים לפני שהמצב בצפון הידרדר והביא לסגירת המקום. חזרנו לפעילות רק בדצמבר, וזו הייתה תקופה מאתגרת מאוד – גם לנו וגם לכל עולם התרבות בישראל".
ההחלטה להקים את טרמינל ההופעות דווקא בנמל חיפה לא הייתה מובנת מאליה. בן דוד מסביר שבמשך שנים "סבלה" חיפה מתדמית של "העיר שכמעט", כזו שמחזיקה בפוטנציאל אדיר, אך משום מה מתקשה לממש אותו באופן ניכר.
אותי זה דווקא מפתיע, כי בשנים האחרונות היה נדמה לי שחיפה נותנת פייט לא רע בכלל.
"תמיד הייתה תחושה שבחיפה כולם רוצים, כולם מנסים, אבל איכשהו דברים נופלים בין הכיסאות. העיר עשירה בתרבות, אבל בסקייל קטן יחסית. רצינו ליצור פה משהו אחר, משהו גדול ומשמעותי".
אחד העקרונות המובילים במיזם היה חיבור עם המרחב המקומי: שיתופי פעולה עם העירייה, מוסדות תרבות ועמותות מקומיות. "לא רצינו להיות גוף שמונחת מלמעלה, שמנותק מהמקום עצמו. היה לנו חשוב להשתלב, להיות חלק אורגני מהעיר", מסביר בן דוד. והתוצאה – במה אחת שהצליחה לרכז בשנה אחת של הופעות את מיטב האומנים: אתניקס, משינה, אביתר בנאי, כנסיית השכל, רביד פלוטניק, וברקע כבר מתוכננות הופעות של רמי פורטיס ואחרים.
השקעה של מיליונים
מעבר להיבט התרבותי, פרויקט הטרמינל הוא חלק מתוכנית רחבה בהרבה שצפויה בנמל חיפה, ושמה "חזית הים העירונית", שמוביל ארז בהריר, מנכ"ל נדל"ן וחזית הים בנמל חיפה. מדובר בתוכנית אורבנית מקיפה, שמטרתה לפתוח את חיפה אל הים ולהנגיש לציבור את השטחים שהיו סגורים במשך עשורים.
"חזית הים העירונית משתרעת על שטח של 330 דונם, לאורך 2.5 קילומטר של קו חוף בלב העיר", מסביר בהריר. "הקמת הטרמינל הייתה הסנונית המסחרית הראשונה שמביאה את הבשורה הזו – פתיחת הנמל לציבור, לא רק ממניעים אלטרואיסטיים, אלא גם כדי להתחיל לייצר ערך נדל"ני ומסחרי לאזור".
רכישת נמל חיפה על ידי קבוצות אדאני וגדות בשנת 2023 האיצה את התהליך, שהחל עוד קודם לכן בתוכניות סטטוטוריות, אך לא קודם בפועל. "הבעלים החדשים הבינו מהר מאוד את הפוטנציאל של חזית הים, ורצו להניע פעילות עסקית שתמשוך אנשים לאזור", מספר בהריר. "הטרמינל היה הדרך המהירה ביותר להראות לעיר ולצפון מה אפשר להשיג כאן".
ההשקעה בטרמינל ההופעות נאמדת בכמה מיליוני שקלים, כחלק מסך השקעה כולל של כ־350 מיליון שקל, שהושקעו בפרויקט טרמינל הנוסעים החדש בנמל. טרמינל ההופעות עצמו יכול להכיל עד 2,000 איש, והוא תוכנן לשמש לא רק להופעות אלא גם לאירועי תרבות, כנסים ואפילו לצילומי קליפים ואירועים קהילתיים.
לא פשוט להקים טרמינל הופעות בזמן שמדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים.
בן דוד: "תחום התרבות בישראל הוא תחום של אנשים שאוהבים את מה שהם עושים. בישראל אנחנו מתמודדים עם פערים אדירים בין האומנים הגדולים לקטנים, עם מחסור בתמיכה ממשלתית ובתקציבים, ועם שוק שמתקשה להתאושש ממכה למכה – מהקורונה ועד למצב הביטחוני בצפון".
לדבריו של בן דוד, המצב הנוכחי, בוודאי בעולם התרבות, מקשה על יוזמות חדשות: "הרבה רעיונות ופסטיבלים בינלאומיים מוקפאים כרגע. הרצון לקחת סיכונים ולהפיק אירועים הרפתקניים פשוט כמעט לא קיים. זה מצב שמוכר לנו, אבל הוא עדיין מאתגר מאוד". בהריר מוסיף: "המלחמה הרחיקה שחקנים בינלאומיים, כמו גם תיירות קרוזים שהייתה אמורה להיות עוגן כלכלי נוסף. ובכל זאת אנחנו רואים התאוששות – חברות כמו מנו ספנות חזרו לפעול כאן, ואנחנו אופטימיים שגם שחקנים בינלאומיים יחזרו כשהמצב יאפשר זאת".
עניין של זהות
מעבר לערך התרבותי, לטרמינל יש גם תרומה כלכלית רבת־משמעות לעיר חיפה ולאזור כולו. השילוב בין הופעות חיות, מתחמי בילוי, מסעדות ועסקים מקומיים מייצר תנועה רגלית מוגברת ומחייה את העיר התחתית. "אנחנו רואים מגמת התאוששות יפה", מתגאה בהריר. "עסקים נפתחים, משרדים מתמלאים והתפוסה בשטחי המסחר בחיפה היא מהגבוהות בארץ כיום".
החזון לעתיד כולל פיתוח מסיבי של חזית הים העירונית, הקמת מסעדות, אזורי פנאי ומסחר, והפיכת האזור למוקד משיכה גם לתיירים מהארץ ומחו"ל. "זה פרויקט יחיד במינו בלב עיר גדולה, עם נוף עוצר נשימה שמחבר בין ים, עיר והיסטוריה תעשייתית", הוא מוסיף. "אנחנו רוצים להפוך את חיפה לעיר חוף אמיתית, כמו תל אביב – אבל עם האופי המיוחד שלה".
כאמור, אחד האתגרים המרכזיים בפרויקט חזית הים העירונית, ובפרט בהקמת טרמינל ההופעות, היה מציאת האיזון בין שימור האופי הייחודי של נמל חיפה לבין הזרמת תכנים עדכניים ורלוונטיים שימשכו קהלים חדשים. "אנחנו לא באים להמציא את חיפה מחדש – להפך", מדגיש בהריר.
"הייחוד של העיר טמון בהיסטוריה התעשייתית, בנמל ובחיבור שלה לים. החוכמה היא לקחת את היסודות האלה ולתרגם אותם לשפה תרבותית עכשווית". לכן מעבר להופעות של אומנים מובילים מושם דגש בטרמינל באירועים שמספרים את סיפור המקום. תערוכות אומנות מקומיות, מופעים מחזקים של להקות חיפאיות והפקות שמחברות בין עבר להווה – כל אלה הם חלק בלתי נפרד מתמהיל הפעילות. "יש לנו אחריות לתת במה ליוצרים מהאזור, ולחזק את הקשר של הקהל למקום דרך התרבות", אומר בן דוד.
האסטרטגיה הזו, שמשלבת בין מסחריות לערכים קהילתיים, כבר מוכיחה את עצמה בשטח. "אנחנו רואים קהלים שמגיעים שוב ושוב, לא רק בגלל שמופיע כאן אומן גדול – אלא כי הם מרגישים שזה מקום ששייך להם, שמשקף את הזהות של חיפה והצפון", הוא אומר.
מועדון הבארבי בתל אביב הצליח להרים את עצמו אחרי הקורונה ולהפוך להצלחה כבירה. זה סוג של מודל?
בן דוד: "זה דומה ושונה. הבארבי באמת מודל למקום שמקדם תרבות ישראלית עצמאית בכמעט 30 השנים האחרונות. וצריך לעבוד שנים רבות כדי להפוך למודל לחיקוי משמעותי כזה. יש עדיין בנמל ובמתחם הרבה מאוד אתגרים ובעיות, דברים שאנחנו מתמודדים איתם ורוצים לפתור ולשפר, למשל הנמל, שהוא עדיין מקום שסגור ברובו לציבור הרחב. אבל אנחנו שואפים שיום אחד הטרמינל יהיה מזוהה בדיוק כמו הבארבי".
שינוי מנטלי
ככל שהמציאות הביטחונית תאפשר, חיפה צפויה להמשיך במגמת ההתחדשות שלה, וטרמינל ההופעות הוא רק יריית הפתיחה של פרויקט רחב היקף, שמבטיח לחבר את העיר לתושביה, למבקרים ולים. בעיני יזמיו הוא משמש "עוגן אורבני" – זרז להתפתחות כלכלית, חברתית ותרבותית של כל האזור הסובב אותו. "ההופעות מושכות קהל, וזה קהל שצריך מקומות בילוי, מסעדות, תחבורה נוחה ואטרקציות משלימות", מפרט בהריר. "זה אפקט דומינו – ככל שהטרמינל מצליח יותר, כך גם העסקים הקטנים סביבו נהנים מתנועה מוגברת".
עד כמה מאתגר לקדם פרויקט כזה, לא רק עם מה שקורה במדינה אלא גם סביב הבעיות בנמל חיפה עצמו?
"אף פעם לא משעמם פה במדינה, וזה לא היה פשוט. אבל אם אנחנו מסתכלים על דוחות שמנתחים את תפוסות הערים, חיפה מובילה באחוזי אכלוס שלה בשטחים מסחריים. מבחינת מורכבות של הוצאת הפרויקט לפועל זה אכן לא פשוט, אבל הקמנו פה ממש חברה שאפשר להתגאות בה שמקדמת את כל הפרויקט".
כאמור, לדברי בהריר, כבר היום מורגשת עלייה בתפוסת שטחי המסחר בעיר התחתית, ועסקים חדשים נפתחים באזור. "יש ביקוש גובר, דברים שפעם נחשבו כמעט בלתי אפשריים כאן. אנחנו רואים שינוי מנטלי בתפיסה של חיפה כעיר שמסוגלת להציע אלטרנטיבה אמיתית".
העירייה, מצידה, רואה בטרמינל חלק ממהלך אסטרטגי רחב יותר לחיזוק העיר התחתית בתור מרכז עירוני חי ותוסס.
"זה לא רק על הבילוי והתרבות – זה גם על יצירת מקומות עבודה, משיכת אוכלוסייה צעירה וחיזוק הכלכלה המקומית. ההשפעה של פרויקט כזה נמדדת לא רק במספר כרטיסים שנמכרים להופעה, אלא גם בכמות האנשים שמחליטים לפתוח כאן עסק, לעבוד כאן, לחיות כאן".
אתם אופטימיים?
בן דוד: "אנחנו רק בתחילת הדרך. כדי שהחזון יתממש במלואו, חייבים להמשיך ולשלב את הפרויקט בחיים היומיומיים של תושבי חיפה. זה אומר לא רק הופעות בערב, אלא גם פעילויות יומיומיות – סדנאות, אירועי תרבות בשעות היום, שיתופי פעולה עם בתי ספר, מיזמים חינוכיים. תרבות היא לא מותרות – היא הבסיס לחיים משותפים, לקהילתיות, לתחושת שייכות, וחיפה, עם כל המורכבויות שלה, יודעת להיות בית חם לדבר הזה".
אני מבינה שאתם מכוונים לא רק לתושבי הצפון.
"אנחנו רוצים למצב את חיפה בתור מרכז תרבותי אזורי – לא עוד מקום שמסתפק בשוליים של מה שקורה בתל אביב, אלא עיר שמייצרת תוכן, מובילה תהליכים תרבותיים ומכתיבה סדר יום".
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.
