מקרי מוות נוספים של כדורגלנים בכירים ופעילים: ב-2017 מת שייק טיוטה באימון קבוצתו הסינית בייג'ינג אנטרפרייזס; פירמאריו מורוסיני מת, גם כן מדום לב, במהלך משחק של ליבורנו בסריה B. זה קרה ב-2012; גרגורי מארטנס, שחקן הגנה מלוקרן הבלגית, מת ב-2015 מדום לב; וב-2016 מת פטריק אקנג מדינמו בוקרשט – גם כן מדום לב.

לצערנו, יש עוד מספר לא קטן של שחקנים שמתו במהלך הקריירה שלהם – בעיקר מדום לב – מה שהוביל לשינויים בפרוטוקולים הרפואיים של ליגות ומדינות וגרמו לכך שזה חובה להציב דפיברילטורים באצטדיוני כדורגל. במובן הזה כנראה שלמותו של ז'וטה לא תהיה השפעה על איך מועדונים וליגות יתנהלו בעתיד (אלא אם כן, יחליטו שאין יותר נסיעות במכוניות ספורט או משהו בסגנון).

מותו הטראגי של ז'וטה מזכיר, יותר מהכל, את מותו הנוראי של דראזן פטרוביץ', כוכב הניו ג'רזי נטס, שבגיל 28 נהרג בתאונת דרכים בגרמניה בקיץ 1993. פטרוביץ' היה שחקן חשוב בניו ג'רזי נטס ובעצם הכוכב האירופאי הראשון ב-NBA. הוא נהרג אחרי עונה בה קלע שיא קריירה של 22.3 נק' למשחק ב-51% מהשדה, 44.9% מהשלוש. שנה לפני ג'רום בראון, אחד מהשחקנים הטובים ב-NFL בזמנו ששיחק בפילדפליה, נהרג בגיל 27 בתאונת דרכים. ניק אדנהרט, פיצ'ר בן 22, נהרג בתאונה כמה שעות אחרי שזרק את הכדור במשחק של קבוצתו לוס אנג'לס איינג'לס.

ענף האתלטיקה ספג כמה אבידות משמעותית בתאונות דרכים. אולי האבידה הגדולה ביותר של סטיב פריפונטיין, אחד מהפרזנטורים הראשונים של נייקי, שנהרג בתאונת דרכים בגיל 24, לפני הפריצה הגדולה שלו על המסלול. בפברואר 2024 נהרג קלווין קיפטום, שיאן העולם במרתון, בגיל 24, בתאונת דרכים בקניה. כמו פריפונטיין, קיפטום היה אמור להגיע לשיא שלו וחייו נגדעו בצורה טראגית ובלתי נתפסת. ברוניסלב מאלינובסקי, שזכה בזהב בריצת 3000 מטר מכשולים באולימפיאדה 1980, נהרג מתאונה ב-1981. ספורטאי אולימפי נוסף שנהרג בתאונת דרכים היה האצן הדרום אפריקאי מבולאני מולאדוצי, שזכה במדליית כסף ב-800 מטר באולימפיאדת 2004 ביוון ונהרג ב-2014.

ואולי הספורטאי הגדול ביותר בענפו שנהרג בתאונת דרכים היה רודי ניירליך, שזכה שלוש פעמים באליפות העולם בסקי אלפיני, וב-1991, כשהוא בשיא הקריירה שלו בגיל 25, נהרג באוסטריה כשמכוניתו איבדה שליטה ונכנסה במבנה של מסעדה.