טראמפ נגד מאסק: כששני טיטאנים מתגרשים

ד"ר ג'ון גוטמן, הפסיכולוג האמריקני הידוע בחקר הזוגיות, כתב על "ארבעת פרשי האפוקליפסה" – "מבשרי הקץ" – בין בני זוג: ביקורתיות, בוז, הגנתיות והתעלמות. הבוז במיוחד מנבא גירושין. הוא הרסני משום שהוא משדר תחושת עליונות ולעיתים בחילה ביחס לצד השני.

ההאשמות הפומביות והמשפילות בין טראמפ למאסק משקפות תיאוריה זו. הם אינם יכולים להסתפק בהצגת דעות שונות ולגיטימיות אלא מבקשים לערער את אמינותו ויושרתו של השני. כדי להבין יותר את מחוללי מאבקי הדמים הכה רגשיים, אי אפשר להסתפק בפסיכולוגים. כדאי לפנות לחוקרי נפש אחרים, מעולם הספרות והשירה. לאה גולדברג כתבה: "זה לא הים אשר בינינו, זה לא התהום אשר בינינו, זה לא הזמן אשר בינינו. זה – אנו שנינו אשר בינינו". ודוד אבידן התפייט: "גבר חי עם אישה במשך חודשים ושנים, יש ביניהם אהבה וחדווה ואיבה וסכינים".

"גברים ממאדים ונשים מנוגה", ספרו של ג'ון גריי, מנסה להסביר את ההבדלים המגדריים בין המינים. בסכסוך האמריקני מדובר בשני גברים ממַרְס, אל המלחמה הרומי או מאַרֵס, אל המלחמה היווני. שניהם מזכירים, איך לא, הֶרס. ואם רומא, אזי גם ההיבט הבידורי הקדמוני להמונים קיים כאן: לחם ושעשועים. אבל בין בני זוג, סכסוך גירושין אינו שעשוע, ובהיעדר לחם – לפעמים בא גט.

גם המופע האמריקני וגם זה שבין בני זוג בכל מקום ומקום הם סוד מסודות הבריאה: כיצד נפש תאומה הופכת לנפש תהומה. וכמו תמיד – האשמות עושות שמות.

עו"ד בני דון-יחייא הוא מומחה לדיני משפחה וירושה