ד”ר יעקוב חלבי, חוקר מדיניות החוץ של ארה”ב במזרח התיכון ומרצה במכללה האקדמית גליל מערבי, טוען בראיון מיוחד ל”מעריב” כי הביקור המתוכנן של הנשיא דונלד טראמפ במספר מדינות ערביות בהן סעודיה, קטאר והאמירויות – טומן בחובו השלכות דרמטיות לא רק על יחסי ארה”ב-המזרח התיכון, אלא בעיקר על מעמדה הדיפלומטי של ישראל באזור.
לדבריו של חלבי, “מדינות ערב יוצרות ערוץ ישיר (עוקף ישראל) עם ממשל טראמפ”. הוא מדגיש כי מטרת הביקור איננה רק חיזוק הקשרים בין טראמפ למדינות האזור, אלא בעיקר יצירת פלטפורמה חדשה למשא ומתן, תוך עקיפת תל אביב.
דונלד טראמפ (צילום: רויטרס)
“ביקורו של הנשיא טראמפ במספר מדינות בחצי האי ערב – סעודיה, קטאר והאמירויות הערביות – הוא חשוב מאוד ממספר בחינות”, אמר חלבי. “ראשית, לאחר שטראמפ נכשל במספר חזיתות, או לפחות לא הצליח – כמו שאיפתו לשלוט בתעלת פנמה, צירוף גרינלנד ו/או קנדה לאיחוד האמריקאי – אחוז התמיכה שלו בקרב העם האמריקאי ירד, טראמפ מחפש הצלחה מסחררת”.
חלבי מעריך כי סוגיית החטופים וסיום הלחימה ברצועת עזה יהוו חלק מרכזי בביקורו של טראמפ בקטאר: “אין ספק כי קטאר הפעילה לחץ מסיבי על חמאס והבטיחה לה הבטחות בדבר העלאת נושא סיום המלחמה בעזה בפני טראמפ, בכדי שהאחרונה תסכים לשחרר את החטוף בעל האזרחות האמריקאית-ישראלית עידן אלכסנדר, כמחווה לטראמפ. בתמורה, קטאר תדרוש כי טראמפ יבין שחמאס מוכנה לשחרר את כל החטופים בתמורה לסיום המלחמה, נסיגת ישראל מעזה ויצירת שלטון חדש בעזה, כאשר לחמאס ברור כי היא לא תהיה שותפה לממשל שכזה”.
אות חיים מהחייל החטוף עידן אלכסנדר (צילום: רשתות ערביות)
עוד הוסיף חלבי כי טראמפ ככל הנראה “יזרום עם הרעיון”, מתוך רצון להיתפס כמי ש”מסיים מלחמות”, מהלך שיחזק את מעמדו הפוליטי. “אם ישראל שאפה תמיד לתקוע טריז בין חמאס לארה”ב, ואם בעבר נראה כאילו קטאר שיחקה תפקיד ניטרלי במו”מ לשחרור החטופים – הרי שכעת ברור כי קטאר הפכה להיות החוליה המקשרת בין חמאס לארה”ב, ומייצגת את האינטרסים של חמאס מול ארה”ב בצורה שממשל טראמפ יכול לעכל”.
ביחס לעמדת ממשלת ישראל, ד”ר חלבי מצביע על פער עמוק: “הדבר עומד בסתירה לשאיפת ממשלת נתניהו, שאינה מעוניינת בסיום המלחמה. המשך המלחמה היא מטרה בפני עצמה עבור ממשלת נתניהו, כי המלחמה מהווה את הדבק שמחזיק את קואליציית נתניהו”.
חלבי מתייחס גם לערוץ סורי מקביל שמתפתח בתיווך סעודיה: “גם בסעודיה מתבשלים דברים דומים בערוץ הסורי, כאשר ממשל אלשרע מנסה ליצור אפיק למורת רוחו של נתניהו לגיבוש הבנות עם ממשל טראמפ. עד כה, ממשלת נתניהו ניסתה לתקוע טריז בין הממשל החדש בסוריה לארה”ב ולמערב בכלל. ישראל ניסתה לצייר את ממשל אלשרע כהמשכו של ארגון טרור שהתפצל מאלקאעידה”.
אל ג'ולאני (צילום: רויטרס)
לדבריו, “ממשלת נתניהו חרחרה מלחמה עדתית כאשר נתניהו הכריז על תמיכה בדרוזים, והמסר שהועבר למערב הוא שלא רק שממשל אלשרע לא מגן על המיעוטים – אלא אף טובח בהם. מנגד, ממשל אלשרע פועל להרגעת הרוחות בסוריה תוך התפנות לנרמול היחסים עם ארה”ב, בתיווך סעודי. גם בביקור של טראמפ באמירויות הערביות הוא ישמע דברים דומים בדבר רצון ממשל אלשרע לפתוח דף חדש מול ארה”ב והבנות מול ישראל”.
בסיכום דבריו אמר ד”ר חלבי כי “בעוד נתניהו ממשיך במאמציו לחסום הידברות עקיפה בין חמאס וסוריה מצד אחד עם ארה”ב מצד שני – והעברת מסר כי רק כוח יביא לתוצאות מול שני שחקנים אלו – חמאס וסוריה של אלשרע מעבירות מסר של סיום שפיכת הדמים ויציאה לדרך דיפלומטית חדשה במזרח התיכון”.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".