טראמפ חותך את העוגה בלי לחכות לנתניהו | דעה

במציאות האמיתית, כל זה אכן קרה, רק לא עם אובמה או ביידן, אלא כשבבית לבן יושב הנשיא שנתניהו עצמו הכריז עליו כחבר הטוב ביותר של ישראל אי פעם. ושצף התקריות והאירועים מאז ביקור הבזק של ראש הממשלה בוושינגטון בסוף מרץ לא מותיר מקום לספק שירח הדבש הזה הסתיים: מהמופע המביך המשותף בחדר הסגלגל בו הנשיא הכריז לראשונה על המו"מ עם איראן והשתפך על חברו הטוב ארדואן, להפסקת האש עם החות'ים שתפסה את ירושלים בהפתעה מוחלטת, ולא כללה שום אזכור לירי הטילים על נתב"ג או תל אביב. בתוספת שטף דיווחים המקדימים את ביקורו הראשון של טראמפ באזור על ההסכמים המסתמנים עם סעודיה, כשישראל לא בתמונה – לא נותרה כמעט אף זירה שבה לא נפער אור היום בין ישראל וארצות הברית.

ובשבוע הבא, כשטראמפ ידלג בין הארמונות של סעודיה, קטאר והאמירויות, למרות ניסיונות של לשכת נתניהו, עדיין לא מתוכננת לו תחנה בישראל. הארכיון לא שוכח, כמובן, איך ב2009 אובמה ביקר בטורקיה, מצרים וסעודיה ופסח על ירושלים, ובישראל מיתגו אותו כחובב מוסלמים ועוין. אבל כמו שאומרים בעולמות הווטאובאוטיזם, זה לא אותו דבר. נתניהו עשה הון פוליטי על האצבעות שהוציא לעיני נשיאים דמוקרטיים, אבל להתעמת עם נשיא רפובליקני, בטח ובוודאי עם נשיא קפריזי ובלתי צפוי כמו טראמפ, זה משחק מסוכן מבחינתו שעשוי לחשוף שהוא הבעיה, ולא הם.

כך, מי שבנה קריירה כמר אמריקה שמבין ודובר את שפת המסדרונות בוושינגטון יותר מכל אחד אחר, בדרך לאבד עוד תואר, לצד "מר ביטחון" שב-7 באוקטובר היה אחראי לאסון הביטחוני הגדול ביותר בתולדות ישראל. גם הקונספציה של השר רון דרמר, השליח המקורב לענייני כל, קורסת, לאור הכישלון במו"מ על שחרור החטופים, ההפתעות האסטרטגיות שמונחתות מהבית הלבן בזה אחר זה, והדיווח בוושינגטון פוסט בשבוע שעבר, לפיו טראמפ הדיח את היועץ לביטחון לאומי מייק וולץ בגלל שתיחזק איתו ערוץ תיאומים על איראן.