טעות של גיבור על: הסיפור של מדר הוא הסיפור של הפועל ת"א

לפני תחילת הסדרה דיברנו כאן על קבוצה היסטורית, אולי הכי טובה בתולדות הענף, שמרבית שיאיה הסטטיסטיים באו לידי ביטוי בהתקפה, אבל מצד שני היא הובילה את היורוקאפ גם במדד הקרוי רייטינג הגנתי. זאת, שוב, מכיוון שיש לה תשובה כמעט אוטומטית על כל אלמנט כדורסל ששמים מולה ברמה הזאת. וכאן בדיוק היא נפלה מול הקבוצה של איטודיס.

זה נכון שכל הקוסטלו-ים האלו יודעים לאן ללכת וכיצד לפתור חסימות, תנועות וחיתוכים, אבל הפועל תל אביב של איטודיס פשוט דילגה מעל זה. לא צריך לחסום, לא צריך לנוע ולא צריך לחתוך. פשוט נותנים את הכדור לאחד מהשחקנים שלא צריכים אף אחד, והם באמת לא יצטרכו אף אחד. הכדור לפוסטר, כדרור, כדרור, כדרור וסל. הכדור לבלייקני, דריבל, דריבל, דריבל וסל. בלי לייצר עזרות הגנתיות ובלי לתת למכונה סיכוי. זה, בסוף, היה הבאג שבמכונה. הפועל תל אביב סיימה משחק של 94 נקודות עם 13 אסיסטים בלבד. כי למה צריך למסור, אם אפשר פשוט לזמן את אחד הג'וקרים ולתת לו להסתדר בעצמו?

וכאן, גם כאן, כל הקרדיט שבעולם לדמיטריס איטודיס. המאמן הכי מיקרו שיש. שגבר ובצדק על המאמן הכי מאקרו שיש. כמו שהוא ידע לתת את הכדור בידיים של קלייברן ולהגיד לכולם לזוז, כדי להביא יורוליג לצסק"א, כך עשה גם הפעם עם פוסטר ובמיוחד עם בלייקני. זה שלו. זה הכי שלו בעולם.