תקיפה באיראן, כמו זו שיצאה לדרך בליל 13 ביוני, בין חמישי לשישי בשבוע שעבר, הייתה פסגת שאיפותיהם של דורות של טייסי קרב ישראלים – משימת־על שאליה התכוננו ושלה ציפו שנים. כעת, כשהחלום הפך למציאות, טייסי קרב לשעבר מסתכלים על ההישג בהתפעלות, ואולי גם בקנאה.

החלום הכי גדול

“אני רגוע ובטוח שהטייסים שלנו עושים את העבודה כמו שצריך”, אומר סא”ל (במיל’) חן גולן, טייס קרב וסגן מפקד טייסת לשעבר, שהשתחרר לפני ארבע שנים משירות, ומשמש כיום כיו”ר “נקסט ויז’ן”, חברה המייצרת מצלמות למל”טים. “כבודו של חיל האוויר במקומו, אבל יש לציין שהיו פה גם המון אלמנטים של מודיעין מדויק מאוד, עבודה טובה של המוסד, וכל זה לצד זרוע ביצועית חזקה, מאומנת ומשומנת שעובדת מדהים. זה רק מראה עד כמה אנחנו, כצבא, באמת חזקים.

"התאמנו על זה כל כך הרבה שנים, וזו תמיד הייתה המשימה הכי קשה ששמנו כיעד. התעסקנו בפעילויות מבצעיות בלבנון ובסוריה, אבל תמיד איראן הייתה הסמן הקשה, המאתגר והחשוב ביותר. זה נחשב לחלום הכי גדול, למבצע הכי קשה והכי נכון למדינת ישראל, מבצע שכולל חשיבה יצירתית ואתגרים שהם מעבר לגבולות הנורמליים, אתגרים שדורשים להגיע לקצה היכולת. אני תמיד טוען שכשאתה מתאמן על קצה היכולת, זה מכשיר אותך להיות טוב גם בשאר הדברים. עכשיו, כשסוף־סוף הגיע הזמן לטפל בקצה היכולת, אז הנה – אתה רואה את התוצאה.לראות בסוף שזה מבשיל ומגיע למקום שזה הגיע אליו בתקיפה הנוכחית, כשחיל האוויר פועל בצורה כל כך מדויקת, כל כך נקייה וכל כך נכונה – זה מרגש. חוץ מלאכול את הלב ולהצטער שאני לא נמצא שם – אני מצדיע לכולם”.

מהו האתגר העיקרי במבצעים רחוקים כאלה?
“חששתי תמיד שטיסות רחוקות מהסוג הזה יכללו תקלות ובעיות, לא בגלל האויב, אלא בגלל המרחק. אלו טיסות יותר מאתגרות בגלל זמן הטיסה הממושך ובגלל המרחק שבין המקום לביצוע המשימה לבין מרכז השליטה ששולט בך. זה דורש מהמובילים לקבל החלטות בזמן אמיתי ולהביא בחשבון שיקולים הרי גורל. זה אומר גם תיאום בין גורמים שונים ולפעמים צורך בשינוי המשימות. במבצע מהסוג הזה משתתפות טייסות שונות, וערכות שונות שמגיעות, כך שזה דורש המון יכולות. רק מי שמתאמן על זה לאורך שנים יודע לעשות את זה”.

“אנחנו נמצאים בשעה היסטורית וברוממות רוח אדירה, שלא הייתה כמותה כנראה מאז מלחמת ששת הימים”, מצהיר רס”ן (במיל’) שי קלך, טייס קרב לשעבר, שהשתחרר ב־2011. קלך הוא יו”ר תנועת “נצח ישראל” ויו”ר פורום “טייסים לטוב”, המאגד בתוכו כ־50 טייסים שסיימו שירות מבצעי בחיל האוויר וחלקם ממשיך לשרת במילואים בחיל.

“כטייס קרב לשעבר אני יכול לומר לך שמבצע מוקד (בפתיחת מלחמת ששת הימים. ד”פ) היה המבצע האדיר שהוכתר כ’מבצע המבצעים’ שחיל האוויר ביצע מאז קום המדינה, ולדעתי מבצע ‘עם כלביא’, ברמה ההיסטורית שלו, גדול ומפואר יותר”, קלך טוען. “איראן היא האיום הכי גדול על מדינת ישראל, ופה יש עבודה משותפת של המוסד, יחידות קומנדו, כוחות מודיעין ועוד גופים, שגרמו למבצע לעבור בצורה המוצלחת שהוא עבר”.

מה נדרש מטייס קרב כדי להתכונן למבצע כזה?
“יש הרבה דברים שאני לא רשאי להגיד, אבל חשוב להבין שזו טיסה ארוכה מאוד, כולל תדלוקים באוויר, ומורכבת מאוד בהיבט הזה. עבודת השטח הטובה שעשו גופים שציינתי קודם הכינה את הקרקע למבצע הזה ונתנה לחיל האוויר שלנו עליונות אווירית. זה אפשר למטוסים להגיע לגובה רב בצורה בטוחה וגרם למשימה לעבור בצורה יותר קלה. כל הכוחות שלקחו חלק במבצע הזה עשו זאת במסירות נפש. אנחנו כבר למעלה מ־20 שנה מתכוננים לזה. בתקופתי זה היה משהו שחלמנו לעשות ורצינו לזכות בכך. צריך לדעת שימים גדולים מאוד עוד לפנינו, והתקיפה הזו היא רק יריית הפתיחה. צריך לחזק פה את החוסן הרוחני והלאומי ולדהור קדימה לעבר הניצחון”.

מבטיחים את קיומנו

“סליחה שאני משתמש במילים גדולות, אבל אני באמת מרגיש שמדינת ישראל נמצאת ברגע היסטורי”, אומר סא”ל (במיל’) א’, טייס קרב לשעבר. “מדינת ישראל מנסה לפתור שנים רבות את המשבר עם איראן בדרכי שלום, וזה לא נשא פרי. עכשיו, כשהחלטנו לקחת את גורלנו בידינו, זה רגע שבו אנחנו גם מבטיחים את קיומנו. במשך כל הקריירה שלי רציתי מאוד שאני אהיה הטייס בדרך לשם. זה היה משהו ששואפים אליו. לשם נועדת, וזה מה שהביא אותך להתגייס לצבא. מובן שרציתי להיות חלק מחוד החנית. אז זה אומנם לא קרה, אבל אני לוקח את חלקי במבצע בתפקיד במטה”.

א’ מסביר שפעילות מסוג זה דורשת מטייסי הקרב, “הכנה מנטלית, ריכוז מאוד גבוה ויכולת לעבור מקטעים של עבודה יותר טכנית, ולהגיע בסוף, אחרי טיסה ארוכה, אל חדות מבצעית שמביאה את ההישג וגם דואגת לזה שהטייס ישרוד”.

במה זה שונה, למשל, מטיסות מבצעיות לתימן?
“לתימן אין מערכות הגנה אוויריות משוכללות, אין לה כל כך חיל אוויר, ספק אם יש לה מישהו שיודע למנוע את הפעילות שלנו. לעומת זאת, לאיראן יש מעטפות הגנה רבות, טייסים מנוסים ומערכת לוגיסטית רחבה. בתימן הסיכון שיש לטייסי הקרב מאוד־מאוד נמוך בהשוואה למה שקיים באיראן. הצלחה במבצע באיראן דורשת ייצור של עליונות אווירית, וזה מה שחיל האוויר, המוסד וכוחות המודיעין עשו, בקילוף שכבות ההגנה של איראן. רק כך ניתן לקיים תקיפות משמעותיות יותר. ככה זה עובד”.

א’ מבקש להדגיש שמילת המפתח בהצלחת מבצע כזה, לצד מקצועיות, היא האחווה בין כל הנוטלים בו חלק: “האחווה הזו נותנת תחושה שאנחנו עושים משהו מאוד משמעותי עבור מדינת ישראל ואזרחיה. רואים כיצד התוכנית שהוכנה בקפידה יוצאת לפועל, בהצלחה שעולה על כל דמיון, וזה מרגש. כולנו פה יחד, באש ובמים, וחשוב לציין שאנחנו לא שוכחים לרגע את החטופים. ועדיין זה רגע שבו אנחנו, כמדינה, מרימים את הראש ועושים משהו חזק, משמעותי ואסטרטגי”.