ערוץ "איראן אינטרנשיונל", המזוהה עם האופוזיציה האיראנית, חשף כי לפי מקורות דיפלומטים, טהרן הציגה לוושינגטון מתווה בן שלושה שלבים במהלך השיחות בעומאן. לפי המקורות, איראן מוכנה להגביל את העשרת האורניום שלה בתמורה להקלה משמעותית בסנקציות האמריקאיות.
במסגרת תכנית זו, שעבאס ערקצ’י וצוותו הציגו בכתב לסטיב וויטקוף, הציע הצד האיראני כי אם תתאפשר לו גישה לנכסים הכספיים החסומים שלו ויתאפשר לו למכור נפט – הוא יפחית את רמת העשרת האורניום ל-3.67% למשך תקופה מסוימת.
בשלב השני, ציין הצד האיראני כי הוא מוכן – אם ארצות הברית תוכל לשכנע את השלישייה האירופית (בריטניה, צרפת, גרמניה) לא להפעיל את מנגנון ה"סנאפ-בק" של סנקציות האו"ם, ואם חלק מהסנקציות על איראן יוסרו – להפסיק לחלוטין את העשרת האורניום ברמות גבוהות, ולאפשר חזרת הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) למתכונתו הרגילה. בשלב זה, איראן גם תתחייב ליישם את הפרוטוקול הנוסף.
שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י (צילום: Majid Asgaripour/WANA (West Asia News Agency) via REUTERS)
בשלב השלישי והאחרון של ההצעה שהעביר ערקצ’י לוויטקוף, אם ייחתם הסכם כולל עם ארצות הברית ויאושר בקונגרס, וכל הסנקציות הראשיות (שהוטלו על ידי הקונגרס) והמשניות יוסרו – איראן תסכים להעביר את עודפי האורניום המועשר שלה למדינה שלישית. בהקשר זה יש לציין כי בעבר הוצע כי עודפי האורניום של איראן יועברו לרוסיה.
לקראת סבב השיחות הנוסף שעתיד להתקיים ברומא בשבת הקרובה, לפי הדיווח, וויטקוף הפתיע את המשלחת האיראנית במוסקט כשקיבל בברכה את ההצעה שהוצגה בפניו. בכירים בטהראן הביעו שביעות רצון מהסבב הראשון, והמנהיג העליון עלי חמינאי אמר בפגישה עם בכירים בצבא ביום שלישי: "הצעדים הראשונים בוצעו כהלכה".
עלי חמינאי עם בכירי הממשל בטהראן (צילום: רויטרס)
עם זאת, מקור דיפלומטי מחוץ לטהרן אמר ל"איראן אינטרנשיונל" כי איראן מנסה למשוך זמן דרך הסכם מורכב ורב שלבים – כדי לדחות תקיפה אפשרית. "הסיבה העיקרית שהמנהיג העליון הסכים לחדש את המו״מ היא הצורך לקנות זמן, כי הוא יודע שלאיראן אין כרגע יכולת להגן על עצמה מתקיפה אווירית נוספת", אמר המקור.
הוא הוסיף כי "איראן מנסה בעיקר למשוך זמן כדי לשקם את מערכות ההגנה האווירית שלה, שהושמדו כולן בתקיפה ישראלית בסוף אוקטובר, ולחדש את ייצור הטילים הבליסטיים שנפגעו באותה תקיפה". מדובר בהתפתחות מדאיגה עבור ישראל. הצגת תוכנית הדרגתית עם שלבים מורכבים מאפשרת לאיראן להציג חזות של מדינה שמבקשת פתרון דיפלומטי, אך בפועל – ממשיכה לבסס את תשתיותיה הצבאיות והגרעיניות מאחורי הקלעים.
בתוך כך, מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, אמר ביום רביעי כי "איראן לא רחוקה מהשגת פצצה גרעינית. זה כמו פאזל – יש להם את כל החלקים, ואולי יום אחד הם ירכיבו אותם מחדש", אמר גרוסי בראיון לעיתון לה מונד. "יש עוד דרך ארוכה, אבל צריך להודות – הם לא רחוקים משם", והוסיף כי "זה לא מספיק לומר לקהילה הבינלאומית 'אין לנו נשק גרעיני' – צריך גם לאפשר לנו לוודא את זה".
לפי הדיווח של "איראן אינטרנשיונל", בדו"ח האחרון של הסוכנות, שפורסם במרץ, נכתב כי בשלושת החודשים שקדמו לפרסום, איראן הגדילה משמעותית את מלאי האורניום המועשר שלה, ואם המגמה תימשך – יהיה לה מספיק חומר בקירוב לייצור שש פצצות גרעין.
עלי חמינאי מבקר במתקן גרעין בטהרן, איראן, 11 ביוני 2023 (צילום: רויטרס)
דיווחים אלו, מגיעים במקביל לחשיפה של ניו יורק טיימס, לפיה ישראל התכוונה בחודש הבא לתקוף את מתקני הגרעין של איראן. התקיפה הישראלית הדרמטית, הייתה אמורה להתבצע במספר שלבים. התוכנית כללה הפצצה מאסיבית מהאוויר ולאחר מכן, כוחות קומנדו היו אמורים לרדת אל הקרקע, ולפגוע מקרוב במתקני הגרעין. אך כאמור, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בלם אותה.
לא במקרה, לשכת ראש הממשלה הדגישה היום (חמישי) בהצהרה רשמית כי לנתניהו חלק משמעותי במניעת התחמשותה הגרעינית של איראן. על רקע הדיווחים וההערכות העולות מכלי תקשורת וסוכנויות ברחבי העולם, נראה כי העמדות הישראליות בנושא מקבלות חיזוק.
אך יש לציין כי בנוסף לכך, דווח כי נתניהו, שדחף לפשיטת כוחות הקומנדו, קיבל התרעה מצה"ל בנושא. על פי ההתרעה, הצבא טרם מוכן לפעולה שכזו, כשההערכה היא שהוא יהיה מוכן לכך רק בחודש אוקטובר הקרוב. כמעט כל התוכניות היו דורשות סיוע אמריקאי לא רק כדי להגן על ישראל מפני תגובה איראנית, אלא גם כדי להבטיח שהתקפה ישראלית תצליח, מה שהופך את ארצות הברית לחלק מרכזי מההתקפה עצמה.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".