ועדת הבריאות והוועדה לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים קיימו היום (שני) דיון משותף על שיקום בית החולים סורוקה בבאר שבע, שנפגע מפגיעת טיל איראני במהלך המלחמה מול איראן. בדיון נחשף כי משרד הבריאות מינה פרויקטור שיטפל בשיקום סורוקה.
שר הבריאות אוריאל בוסו עדכן כי משרד הבריאות מינה פרויקטור ייעודי שילווה את תהליך ההתחדשות של בית החולים, וציין כי מתוכננת הקמת "מבנה התקומה" – בניין אשפוז חדש בן 10 קומות, שיספק מענה רפואי ומיגוני מתקדם לתושבי הנגב. לדבריו, "מה שנפגע ייבנה מחדש ובצורה מתקדמת ובטוחה יותר. סורוקה הוא עוגן לאומי לבריאות תושבי הנגב, ומשרד הבריאות רואה בו חשיבות אסטרטגית מהמעלה הראשונה".
יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ יוני משריקי, סיפר על סיור שערך בסורוקה יחד עם שר הרווחה, ימים ספורים לאחר הפגיעה: "ראינו מקרוב את הנזק – קומות שקרסו, ציוד שנפגע, מחלקות שיצאו משימוש – אבל גם את הרוח של הצוותים. רופאים, אחיות ואנשי צוות שפעלו באחריות ובשקט למרות הכאוס. זו חובתנו כוועדה לעקוב אחרי תהליך השיקום, לדאוג לפתרונות אמיתיים ותקציבים מתאימים, כדי שסורוקה יחזור לתפקוד מלא ואפילו טוב יותר מבעבר".
יו"ר הוועדה לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים, ח"כ מיכאל ביטון, אמר בדיון: "נולדתי בסורוקה, ושם הלב שלנו – הלידות והפרידות. אנשי בית החולים נותנים את הנשמה לתושבי הנגב, ואנחנו נעשה מעקב הדוק אחרי השיקום והבניין החדש".
שר הרווחה, ח"כ יעקב מרגי, הוסיף: "אני פטריוט של הנגב. הפערים בבריאות בדרום הלכו וגדלו בשנים האחרונות, והאוכלוסייה גדלה ומורכבת יותר. צריך להצדיע לתושבי הנגב, אף אחד לא היה מוכן להתאשפז כך. הטיל הזה הוא גם הזדמנות לשדרג את מגדל האשפוז והמחלקות הפנימיות".
פגיעה ישירה בבית החולים סורוקה (צילום: רויטרס)
מנכ"ל סורוקה, פרופ' שלמה קודיש, עדכן כי הבניין שנפגע משתרע על שטח של 12 אלף מ"ר ומאכלס שבע מחלקות אשפוז. לדבריו, בעת הפגיעה שהו בבית החולים כ-1,400 איש. "אנחנו נרגיש את המחסור במחלקות ובמעבדות עוד 9 עד 12 חודשים לפחות. זו קריאת אזהרה – חייבים להשלים שתי קומות בבניין הקיים ולהקים מגדל אשפוז חדש כדי לשמור על יכולתנו למשוך רופאים מעולים מהמרכז ומתמחים".
ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הבהיר כי הקמת בית החולים הנוסף בעיר לא תפגע בסורוקה, אך הדגיש כי כל דוחות מבקר המדינה התריעו על תת-התקינה וכוח האדם החסר במערכת הבריאות בנגב.
ח"כ מאיר כהן (יש עתיד), לשעבר ראש עיריית דימונה, ציין כי סורוקה נותן מענה גם לכ-400 אלף מתושבי המגזר הבדואי בנגב, מה שמחייב השקעה מיוחדת של כמיליארד שקל בבית החולים.
יעל לינדנברג, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, עדכנה כי בימים הקרובים יושלם אומדן הנזק המלא מול הנהלת סורוקה ורשות המסים, והבטיחה כי האוצר פועל לתעדוף ההשקעה בבית החולים ולמניעת פגיעה בו כתוצאה מהקמת בית החולים הנוסף בבאר שבע.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".