העיתונאי והחוקר המצרי לענייני זרמים אסלאמיים, מהאר פרע'לי, טוען כי חמאס כשלה במעבר מארגון לוחם לגוף פוליטי־מוסדי המסוגל לנהל את רצועת עזה. לדבריו, הארגון מתמודד עם פיצול חריף, ומתפצל למספר כנפיים – אחת נאמנה לאיראן, שנייה לקטאר, וכן הזרוע הצבאית המושפעת מאידיאולוגיה ג'האדית סלפית, שנטמעה לדבריו בגדודי עז א-דין אל-קסאם.
פרע'לי אמר את הדברים במהלך התארחותו בפודקאסט "מה קורה במזרח התיכון", בהנחיית העיתונאי מוסטפא עאמר, עורך העיתון אל-וטן. לדבריו, בתקופה מסוימת אפשרה חמאס למיליציות המזוהות עם הסלפיה הג'האדית לחדור לסיני, אך לאחר מכן סולקו. הוא ציין גם כי חלק מהלוחמים בזרועות הצבאיות מקבלים משכורות מהארגון אך מביעים חוסר שביעות רצון מהנהגתו הפוליטית.
פרע'לי חשף, בהסתמך על מקורות שמקורבים למוקדי קבלת ההחלטות בארגון, כי עוד לפני מתקפת 7 באוקטובר היה ניסיון להדיח את יחיאסינוואר מהנהגת הרצועה ולהחליפו באדם אחר שמוצאו מטורקיה. התכנית הייתה להשאיר את סינוואר כפוף רק לזרוע הצבאית. לדבריו, סינוואר חש בניסיון ההדחה ואמר למקורביו כי "לא ימסור את עזה אלא כערמות עפר" – מה שלדבריו מסביר את העיתוי של מתקפת ה־7 באוקטובר, שהתרחשה יום לפני הגעת מחליפו המיועד.
יחיא סינוואר (צילום: עאבד רחים קטיב, פלאש 90)
בהמשך דבריו הדגיש פרע'לי כי חמאס סובלת מירידה דרמטית ביכולותיה – צבאית, ארגונית וציבורית – וכי לפי הערכותיו הארגון איבד כ־70% מעוצמתו הכוללת. הוא קשר את מאבק ההישרדות של חמאס לשליחותה ההיסטורית כחלק מ"הפרויקט של תנועת האחים המוסלמים", והזהיר כי עזיבת רצועת עזה תסמן את סיום המיזם באופן סופי.
לסיום ציין פרע'לי כי חמאס מנהלת מגעים על מנת לקבל ערבויות ליציאה בטוחה של מנהיגיה ומשפחותיהם מהרצועה מבלי שייפגעו, תוך שמירה על מעמד פוליטי מסוים במסגרת ניהול עצמי חלקי של הרצועה. לדבריו, זו נקודת המחלוקת המרכזית בשיחות מול ישראל, כאשר חמאס מבקשת להותיר דריסת רגל פוליטית, אפילו אם לא תשלוט בפועל.