בפתח דבריו, אמר סעדה על ביקור נתניהו בארה"ב כי הוא "חושב שרב הנסתר על הגלוי בביקור הזה. אני חושב שהם היו צריכים לתאם דברים בנוגע לאיראן ואני חושב שהציבור ידע את הדברים רק בעתיד. מה שראינו זה מסך עשן".
"אתה יודע מה קרה שם בתוך המשרדים? אנחנו ממהרים להגיע למסקנות. צריך לחכות. אני חושב שחלק מזה זה הסחה ומסך עשן וזה גם הגיוני, לא פעם ראינו תרגילים כאלה במזרח התיכון. אנחנו יודעים שהאיראנים דוחים שיחות ישירות ואנחנו יודעים שיש שארה"ב מתחמשת עד מאוד", הוסיף.
בנוסף, אמר סעדה על המשא ומתן עליו הצהיר טראמפ מול האיראנים: "יש פה מוכנות מאוד גבוהה שלא הייתה בעבר. אנחנו בהכנות משמעותיות להתקפה והגנה, אם יורשה לי, בעיניי זו פעולת הסחה וגם האיראנים אומרים את זה. אין משא ומתן ישיר והאיראנים לא מתכוונים ללכת למשא ומתן ישיר – זה על סמך הממצאים".
בהמשך השיחה, התייחס חבר הכנסת סעדה על המכס אמריקני שהטיל הנשיא טראמפ על ישראל, בגובה 17%: "כרגע זה אירוע עולמי. טראמפ רואה את האינטרס של ארה"ב לפני הכול והמכסים זו תמונת מראה של המכסים שכל מדינה מטילה על ארה"ב, יש מחשבה מאחורי זה. אני גם לא לא מסכים לזה, אבל טראמפ חושב אחרת ואני חושב שיש שיח בין ישראל לארה"ב בנושא הזה ואני מניח שזה ייפתר. זו תפיסת עולם ביחס לכל העולם, גם כלפי אירופה והידידות שלה, זה בסך הכל תמונת מראה של המכסים".
משה סעדה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
ברקע הדיון הדרמטי ביותר המתקיים כעת בבג"ץ, בעניין הדחתו של ראש השב"כ, רונן בר, ומשבר חוקתי אפשרי בעקבות הפסיקה שתבוא, אמר ח"כ סעדה: "אין פה משבר חוקתי והדברים ברורים, ראש השירות, רונן בר, אומר את זה בעצמו בהגינות שהוא צריך ללכת הביתה בגלל הכשל המודיעיני והמבצעי. וקיבלנו סדרה אינסופית של תירוצים למה לא".
עוד אמר סעדה: "בג"ץ קורא את התירוצים של רונן בר. זה התחיל בחטופים, אח"כ כי הוא רוצה לבחור את ממלא מקומו, אח"כ קטארגייט, ולאחר מכן כי ביקשנו ממנו להוציא חוות דעת שקרית בנוגע לרה"מ – הבנאדם רוצה לאחוז בקרנות המזבח, בג"ץ יודע שיש סמכות לממשלה להחליט לפטר, זה מכוח החוק".
לסיום, ועל האפשרות שלא תכובד פסיקת בג"צ, אמר ח"כ סעדה: "אני לא מכיר אי פעם שממשלה בישראל מימין, שמאל ומרכז שלא כיבדה את פסיקת בג"ץ, זה לא היה מעולם. לכן אני לא מבין את השאלה. לא מכיר אי פעם שלא כיבדנו את פסיקת בג"ץ, אני חושב שאנחנו לא הולכים לקראת משבר".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.