לדבריה, התגובה הגיעה למחרת בבוקר: "עברנו לבית הספר השני, פתאום שמענו אותה ברמקול בווליום: 'גדוד רם, בוקר טוב, תעיפו את הבדלים או הג'וינטים, תעיפו את עצמכם למשאית הזבל החוצה'. הרס"ר שלי ניגש אליה ואמר לה 'את בסדר? אין פה שום דבר'. הרגשנו מושפלים. זה מזעזע. אם היה נופל שם כטב"ם – היינו הראשונים לבוא ולעזור. אני בת 19, לוחמת, יכולתי להיות משקית ת"ש ליד הבית. זה היחס שאני מקבלת?" גם אמו של אחד החיילים הגיבה בזעם: "איך מדברים ככה לחיילים שמגנים על הבית? בושה. היא יכלה לפנות אליהם כמו לבני אדם – לא להשפיל אותם בשירים וצעקות".
מהמועצה האזורית גזר נמסר: "אנו מוקירים ומכבדים את כלל המשרתות והמשרתים, ובפרט את חיילי פיקוד העורף, איתם התאמנה בימי המלחמה ואותם אירחה הקהילה כיד המלך לאורך ימי הלחימה – כפי שנעשה עם גדודים רבים במהלך מלחמת חרבות ברזל. אתמול, עם ההכרזה על חזרת הלימודים, התבקש הגדוד שהתארח במקום לעבור לתיכון ליד, כדי שהמועצה תוכל להחזיר את ילדי בית הספר היסודי ללימודים. סוכם כי בית הספר יוחזר נקי מכל אדם וחפץ, וכי התלמידים עתידים להגיע בשעה שבע וחצי לבית ספר נקי ומסודר. למרבה התדהמה של הסגל החינוכי, בית הספר היסודי היה מלוכלך, בדלי סיגריות ושאריות חד פעמי על הרצפה בכל רחבי בית הספר, השירותים לא ראויים לשימוש, ציוד צבאי מפוזר בשטח בית הספר, כיתות מלוכלכות, ספות זרוקות, חניות האוטובוסים היו חסומות ועוד. מעולם לא השיב גדוד בצורה כזו בית ספר למועצה".