בתוך בתי החולים, יש חיידקים שמצליחים "לשרוד" גם מול אנטיביוטיקות חזקות. לא כולם מסוכנים באותה מידה אבל כולם מחייבים התייחסות רצינית. להלן מספר דוגמאות:
MRSA חיידק עמיד ממשפחת הסטפילוקוקוס – נמצא בעיקר בפצעים ובעור. לעיתים נשאות שקטה, אך מחייבת בידוד מניעתי.
ESBL חיידקי מעיים (כמו אי-קולי) שמפרקים אנטיביוטיקות מסוימות. עלולים לגרום לזיהומים בדרכי השתן, הדם או מערכת העיכול.
CRE חיידקים עמידים מאוד – גם לאנטיביוטיקות חזקות מסוג קרבפנמים. לרוב נמצאים בחולים עם אשפוזים ממושכים או טיפול חודרני.
Acinetobacter עמיד חיידק סביבתי שמופיע לעיתים במשטחים וציוד. עלול לעבור בין חולים בבתי חולים צפופים, במיוחד כשמדובר בילדים מונשמים או פגיעים.
שגרת מניעת הזיהומים בבית החולים מתבססת על מערכות ניטור חכמות, שמצליבות נתוני מעבדה, התרעות קליניות ומעקב אחרי חיידקים עמידים. הצוות מקבל עדכונים מיידיים, מחליט על צעדים כמו בידוד, טיפול ממוקד או הסברה לצוותים, לעיתים עוד לפני הופעת תסמינים.
"אבל לצד הטכנולוגיה, מדגישה הד"ר, יש גם שיקול דעת: אנחנו בוחנים כל מקרה לגופו, מתוך ניסיון קליני, אחריות מקצועית והבנה עמוקה של הסיכון והאיזון".