חיזבאללה נגד יוזמת השלום: "לא נפרק נשק בלי נסיגה ישראלית"

עם סיום הבחירות המוניציפליות בלבנון, חוזרת הזירה הפוליטית המקומית לעסוק בסוגיות הרגישות והעמוקות המלוות אותה כבר שנים – ובראשן שאלת נשק חיזבאללה. זאת, על רקע שינויים מדיניים במרחב האזורי, לרבות ההתקרבות בין מדינות ערב לישראל והדיונים על עתיד סוריה.

לפי דיווחים בתקשורת הלבנונית, בטרם תמו הבחירות, נרשמו מספר התפתחויות שעשויות להשפיע על התקופה הקרובה, בראשן מפגש שדווח בין נשיא המעבר הסורי אחמד אל־שרע לבין גורמים הקשורים למסלול הנורמליזציה עם ישראל. כמו כן, ביקורו של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בביירות נתפס כצעד ראשון לקראת ניסיון לסילוק הנשק מהמחנות הפלסטיניים בלבנון.

בתוך ההקשר האזורי המתהדק, מצפים בלבנון לביקורה של השליחה האמריקנית מורגן אורטאגוס, שצפויה לנחות בביירות בימים הקרובים. אורטאגוס כבר רמזה במסרים קודמים על כוונת הממשל בוושינגטון לעודד את לבנון להצטרף למגמה של "שלום אזורי", תוך שהיא מצביעה על דוגמת סוריה והמעורבות של הנשיא המעבר אחמד אל־שרע כתמריץ למסלול כזה.

מנגד, חיזבאללה משדר קו ברור ובלתי מתפשר. מזכ"ל הארגון, השייח' נעים קאסם, הבהיר כי פירוק הנשק של חיזבאללה אינו על הפרק כל עוד לא התקיימו שלושה תנאים בסיסיים מבחינת הארגון: נסיגת ישראל מהשטחים, הפסקת התקיפות הישראליות, ושחרור מחבלים המוחזקים בישראל. מבחינת חיזבאללה, אלו אינם תנאים למשא ומתן – אלא קווים אדומים שמונעים כל דיון מהותי בפירוק הכוח הצבאי של הארגון.

גורמים בלבנון מדגישים כי הנשיא, ג'וזף עאון, מודע למורכבות המצב. לדבריהם, הוא תומך עקרונית במטרה של ריכוז הנשק בידי המדינה בלבד, אך סבור כי הדרך לכך חייבת לעבור בדיאלוג הדרגתי עם חיזבאללה, ולא במהלך חד־צדדי שעלול להבעיר את המדינה מבפנים. עוד נטען בדיווחים כי סוגיית נשק חיזבאללה לא ניתנת להכרעה במסגרת לבנונית בלבד, מאחר והיא נחשבת במשך שנים לנושא אזורי מובהק. לפיכך, רבים סבורים שהמהלך כולו תלוי בהתפתחויות במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן, שצפויות להתרחש בחודשים הקרובים.

הגורמים הפוליטיים ציינו כי עמדת חיזבאללה בנושא ברורה: כל עוד נמשכות התקיפות הישראליות בלבנון והמצב בסוריה נותר בלתי יציב, לא ינקוט הארגון ביוזמות חדשות ללא ערבויות ממשיות. לפי אותם מקורות, ארצות הברית היא היחידה שיכולה להציע ערבויות כאלה – אך בו בזמן היא מקדמת מדיניות אזורית עצמאית, תוך שיתוף פעולה עם בעלי ברית אזוריים, גם בסוגיות רגישות כמו סוריה.