לפי דיווח של העיתון "א-שרק אל-אווסט" שהתפרסם היום (שישי), הממשלה הלבנונית החלה לצמצם את השפעת חיזבאללה בנמל התעופה הבינלאומי בביירות באמצעות ביטול אישורי ביטחון לעשרות עובדים המזוהים עם הארגון. מערך הביטחון של נמל התעופה סירב לחדש היתרים אלה, דבר שהגביל משמעותית את הישג ידו של חיזבאללה בתוך המתקן.
מהלך זה מסמל ניסיון להשיב ריבונות על מוסדות מדינה אסטרטגיים, לשפר יחסים בינלאומיים, ולהדק את הביטחון הלאומי. עם זאת, הממשלה נוטלת סיכון של עימות עם חיזבאללה, כפי שהתבטא בהפגנות המחאה שכבר התרחשו בתגובה להגבלות בשדה התעופה בביירות.
ברקע אי היציבות הפוליטית בלבנון, ישנם לא מעט דיווחים על ניסיונות ההתנערות של ממשלת לבנון החדשה מארגון הטרור, בייחוד לאור הלחץ האמריקאי לפרק את חיזבאללה מנשקו בהקדם האפשרי. המהלך האחרון מאפשר לממשלת לבנון לשדר לקהילה הבינלאומית שהיא נוקטת צעדים ממשיים כדי להגביל את כוחו של חיזבאללה.
ראש ממשלת לבנון הנכנס, נאווף סאלם (צילום: REUTERS/Emilie Madi)
לפי מקור בנמל התעופה שהתראיין לעיתון "א-שרק אל-אווסט", למעלה מ-30 עובדים קיבלו הודעות על פקיעת אישורי הביטחון שלהם וסירוב לחדשם. ההחלטה חלה על מגוון תפקידים, כולל סבלים העוזרים לנוסעים, צוותי העמסה ופריקה של מטוסים, ועובדים במחלקות בדיקת מטען ואבידות ומציאות. המקור הוסיף כי ההחלטה הפתיעה את העובדים, במיוחד אלו שפעלו בנמל התעופה שנים רבות עם גישה לא מוגבלת בתוך המתקן.
לפי העיתון, מהלך זה נועד לשפר את אבטחת נמל התעופה ולהפחית את השפעת חיזבאללה לרמה הנמוכה ביותר האפשרית. המקור תיאר את העובדים שפוטרו כ"עיניו ואוזניו של המפלגה בתוך נמל התעופה, המספקים זרימה מתמדת של מודיעין על תנועת הנוסעים".
המקור גם חשף כי חיזבאללה הפעיל בעבר לחץ כדי להבטיח העסקה והיתרי גישה לתומכיו, תוך הבטחה שרק אנשים שאושרו על ידי הקבוצה יכלו לקבל אישורים כאלה. "כך הרחיב חיזבאללה את שליטתו על נמל התעופה במשך עשורים", הוסיף המקור.
תקיפת חיל האוויר בדאחייה בביירות, 28.3.25 (צילום: רויטרס)
המבצע מגיע בעקבות האיסור שהטילה לבנון לאחרונה על נחיתת מטוסים אזרחיים איראניים בנמל התעופה הבינלאומי רפיק חרירי, לצד בדיקות מטען קפדניות יותר לנוסעים המגיעים מעיראק או אלה העוברים דרך מדינה שלישית מאיראן. אמצעים אלה הוכנסו לאחר שהרשויות גילו מזומנים לא מוצהרים, שנחשדו ככספים איראניים המיועדים לחיזבאללה.
ההגבלות עוררו מחאות מצד תומכי חיזבאללה, שערכו הפגנות נרחבות בחודש פברואר האחרון, חסמו דרכי גישה לנמל התעופה וגרמו לשיבושים בלוחות הזמנים של הטיסות. המאמץ להגביל את הישג ידו של חיזבאללה חורג מעובדים אזרחיים. בכיר ביטחוני אמר ל"א-שרק אל-אווסט" כי הטיהור ישפיע גם על אנשי ביטחון בתוך יחידות נמל התעופה, כולל פקידי מכס, אנשי כוחות הביטחון הפנימי (ISF) וקציני ביטחון כללי.
השינויים הללו תוארו על ידי הגורם הבכיר כ"טלטלה ביטחונית משמעותית" שנועדה להחליף את העובדים החשודים בקשרים עם חיזבאללה. תהליך הארגון מחדש מסתמך על שינויים פנימיים המתרחשים במקביל בסוכנויות הביטחון הלבנוניות. הבכיר הבהיר כי מנהלי הביטחון החדשים שמונו לתפקידיהם מחזיקים כעת בהבנה מקיפה של המצב, והדגיש כי סבבי הרוטציה הקרובים של כוח האדם יכללו ללא ספק את היחידות המופקדות על פעילות נמל התעופה.
זהו מהלך סמלי וגם מעשי המבטא ניסיון של הממשלה הלבנונית להשיב לעצמה שליטה במוסדות מדינה אסטרטגיים, כמו נמל התעופה הבינלאומי, שהיו תחת השפעה חזקה של חיזבאללה במשך שנים. המהלכים טומנים בחובם סיכון להעמקת המתיחות הפנימית והחיכוך עם חיזבאללה, שכבר משפיע על היציבות במדינה.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".