חטופים של כולם: הטרגדיה של הקונצנזוס שנגנב

דווקא עכשיו, כשאנחנו חשים בפרפורי הגסיסה האחרונים של חמאס, ובעודו מנסה להתעלל בנו בנקודה הרגישה ביותר, אנחנו נמצאים בשעת רצון היסטורית. המעמד המדיני והביטחוני של ישראל התחזק. כוח ההרתעה מול איראן שוקם, חיזבאללה ספג מכות קשות, והתיווך האמריקאי נמצא בשיאו. זהו המומנטום להשיב את כולם הביתה.

החזרת החטופים איננה עניין של ימין או שמאל. היא מבחן לחוסן המוסרי שלנו, לליבה הערכית שלנו. היא הביטוי לחמלה, שהיא הבסיס לזהותנו. המאבקים הפוליטיים ימשיכו ללוות אותנו, פעם בעוצמה רבה יותר ופעם פחות. זה טבעה של דמוקרטיה תוססת. אבל בנושא הזה, אנחנו חייבים לעצמנו "פוס" קטן. הפוגה מהשיח המפלג, וחזרה אל הבסיס.

כשאנחנו פועלים להחזיר אותם, אנחנו עושים זאת כעם אחד, כמדינה אחת. זהו המעשה שיכול לנקות, ולו במעט, את הכתם שהותיר הפילוג המיותר הזה על החברה הישראלית. בואו נחזיר אותם הביתה – את החיים לשיקום, ואת הנרצחים לקבורה. ובואו נחזיר לעצמנו, ולו לרגע אחד, את תחושת ה"ביחד" שאבדה לנו.

הכותב הוא יועץ תקשורת ואסטרטג, הבעלים של 'טל שחר תקשורת ואסטרטגיה'. מנהל קמפיינים פוליטיים וציבוריים ברמה הארצית והמקומית