פוליטיקה
"חוק הג'ובים", פעילי ליכוד: נאלצתי לוותר על חברות במפלגה
ש', מתפקד ליכוד לשעבר, מספר היום (שני) ל"מעריב" כי הוא נאלץ לבטל את חברותו בליכוד, כיוון שהחוק כיום קובע הגבלות על חברי מפלגות. שוחחנו עם מספר מתפקדי ליכוד נוספים שביטלו את חברותם בליכוד בגלל החוק, והם הסבירו לנו מדוע הם תומכים בהצעת החוק של ח"כ ניסים ואטורי הקובעת כי מינוי אדם בעל זיקה פוליטית לשר בממשלה אינה מצריכה "כשירות מיוחדת" בכדי לאפשר את מינויו.
בשיחה עם מעריב, ש' שיתף: "אני רואה חשבון עם MBA, וביטלתי חברות בליכוד כיוון שזה פסל אותי להתמודד על משרות וחברות בדירקטוריון בחברות ממשלתיות. אפילו להיות מזכיר קלפי נמנע ממני. אני שמח שהחוק יעבור. חברות במפלגה זה דבר מתבקש במדינה דמוקרטית. ומי שלא חבר לא בהכרח הוא לא פוליטי".
"את העניין של ״הכשירות מיוחדת״ הוסיפו כדי למנוע התמודדות של מועמדים שנרשמו כחברי מפלגה. לכאורה, אם אין מועמד בעל כשירות מיוחדת – אלוף, ניצב וכדומה – הרי שיבחרו מועמד שעומד בהגדרת התפקיד והכישורים לתפקיד. רק שהוא לא יוכל להיות חבר מפלגה", הוסיף ש'.
עוד אמר ש': "בשל כך, בעל ניסיון בניהול עם כל התארים האפשריים שהוא חבר ליכוד אבל ללא ״כשירות מיוחדת״ לא יוכל להתמודד בזמן שקפלניסט עם פחות תארים יתקבל לתפקיד. זה לא שר שרוצה למנות חבר שלו מהליכוד. מדובר בסתם אנשים כמוני שירצו להתמודד במכרזים ולא מכירים אף שר אישית".
לאחרונה פרסמנו לראשונה במעריב כי לאחר עיכוב של שנתיים, הוחלט להעלות לוועדת שרים לענייני חקיקה את החוק של חבר הכנסת ניסים ואטורי מהליכוד אשר יאפשר מינויים של פעילים פוליטיים בעלי זיקה לשרים משרי הממשלה לתפקידי דירקטור, יושב ראש דריקטוריון או מנכ"ל בחברה ממשלתית.
במצב הנוכחי, החוק קובע כי הוועדה לבדיקת מינויים לא תמליץ על מועמדותו של אדם לכהונת דירקטור יושב ראש דריקטוריון או מנכ"ל בחברה ממשלתית אם יש לו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר בממשלה: "זולת אם מצאה כי יש לו כישורים מיוחדים בתחומי פעולתה של החברה, או שקיימים לגביו שיקולים של כשירות מיוחדת אחרת בנוסף לתנאי הכשירות הנדרשים לפי חוק זה לאותה כהונה".
החוק של ואטורי, במידה ויעבור, יקבע כי מינוי אדם בעל זיקה פוליטית לשר בממשלה אינה מצריכה "כשירות מיוחדת" בכדי לאפשר את מינויו. מלאחר העברת החוק, יהיה ניתן למנות פעילים פוליטיים עם זיקה לשרים גם באם אין להם כישורים מיוחדים.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "תיקון זה נועד לתקן עוול של שנים רבות אשר פוגע בחופש העיסוק ובשוויון של מועמד שהוא פעיל פוליטית ומגיש מועמדות לאחד מהתפקידים האמורים, ולאפשר לו גישה להגשת מכרזים לתפקידים אלו בתפקידים ציבוריים. כפועל יוצא מתיקון החוק יתוקן גם הסעיף בשאלון, וכך מועמד לתפקיד שהוא פעיל פוליטית לא ייאלץ להצהיר על כך".
ח"כ ניסים ואטורי מסר ל"מעריב": "הגיע הזמן לעשות צדק, מי שרשום כחבר בליכוד לא יופלה לרעה. הגיע הזמן לקדם את החוק שיזמתי שבא לעשות צדק ולתקן עוול של שנים עם חברי הליכוד. בע״ה מרגע שהחוק יעבור במליאה – חברי הליכוד יוכלו להתמודד לתפקידים בכירים כולל לתפקידי דירקטורים בחברות ממשלתיות. העובדה שאדם הוא חבר מפלגה ופעיל למען הציבור שתורם מזמנו ומרצו ימים כלילות – הופך אותו ליותר מראוי לתפקיד ולא להפך. אני אביא לסיום ההפליה הזו".
היועמ"שית מתנגדת: "למנות לפי כישורים ולא קשרים"
היועמ"שית הודיעה כי היא מתנגדת להצעת החוק של ואטורי: "הצעת החוק פוגעת באופן קשה בטוהר המידות במינויים לחברות ממשלתיות, כמו גם במינויים לתאגידים ציבוריים שונים, שכן יש בה כדי להסיר ערובה מרכזית וחיונית לכך שמינויו של מועמד בעל זיקה פוליטית יעשה משיקולים ענייניים, בשל כישוריו – ולא בשל קשריו".
היועמ"שית טוענת כי "הצעה זו מצטרפת לצעדים נוספים שמקודמים בימים אלה בחקיקה בכנסת, שמשמעותם היא הסרת ערובות למניעת פוליטיזציה של השירות הציבורי ושתוצאתם היא פגיעה במקצועיות ובאיכות השירותים הממשלתיים הניתנים לציבור".
ואטורי בתגובה ליועמ"שית: "שימור שלטון השמאל"
ואטורי מסר ל"מעריב" בעקבות התנגדותה להצעת החוק שלו: "אנחנו הריבון, אנחנו הכנסת, תפקידנו לחוקק חוקים. לא ניתן ליועמ"שית להמשיך את ההגמוניה שדואגת למנות את אנשי שלומה ולשמר את שלטון השמאל. העם בוחר ממשלת ימין ומקבל שמאל בגלל שלטון הפקידים".
ואטורי הוסיף: "השליטה של אנשי השמאל בנבחרת הדירקטורים היא בגלל הדרת אנשי ליכוד ואנשי ימין בכלל. אנחנו נמשיך לחוקק חוקים שישיבו את הדמוקרטיה למדינת ישראל, אנחנו נמשיך להילחם על מדינת ישראל דמוקרטית ולא ניתן יד להשתלטות הדיקטטורה המשפטית".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
