כשנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הודיע השבוע שאינו מתכוון להתמודד לכהונה נוספת בבחירות 2028, התקשורת העולמית מיהרה לפרסם כותרות על סוף עידן. אך למי שמכיר את השיטות הפוליטיות של הנשיא הטורקי, המסר האמיתי שונה לחלוטין.
"זה עוד ספין, מה שנקרא, בעברית הפוליטית קוראים לזה ספין מושלם, שכולם נפלו והוא חוגג", מסביר בראיון ל"מעריב", ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, מדובר במהלך מחושב שמטרתו להעביר את תשומת הלב מהכוונות האמיתיות של ארדואן.
החוקה הטורקית מאפשרת לארדואן להמשיך בשלטון באחת משתי דרכים: "או הוא צריך לעשות פה תיקון בחוקה, שינוי בחוקה, וכתוצאה מכך יוכל לרוץ פעם נוספת, או להכריז על בחירות מוקדמות, ואז יהיה לו זכות עוד הפעם לרוץ פעם נוספת". כשנשאל על כך, ארדואן ענה באופן שנועד להסוות את כוונותיו האמיתיות.
רג'יפ ארדואן (צילום: רויטרס)
"הוא אמר, מה שמדאיג אותי, מה שמטריד אותי, זה עתיד המדינה. אני לא עושה את זה שום דבר עבורי, אני עושה הכל למען המדינה שלי", מצטט כהן ינרוג'ק את דברי הנשיא הטורקי. המסר הזה, לטענתו, הוא תמרון מתוחכם: "הוא מנסה להראות את תיקון החוקה או ללכת לבחירות המוקדמות, לא כדבר אישי, פרסונלי, אלא הוא רוצה להפוך את זה לטובת המדינה".
האסטרטגיה של ארדואן מבוססת על יצירת רושם מוטעה. "הוא רוצה לקחת את האינטרס האישי שלו והופך את זה לאינטרס של המדינה ומציג את זה, וכשהוא נציג את האינטרס האישי שלו כאינטרס של המדינה ואומר שאני לא מונע מהאינטרסים האישיים, אלא אני רק חושב על המדינה", מנתח החוקר.
התוצאה של המהלך הזה ברורה: "אל תדאגי, הוא יהיה פה, לא הולך לשום מקום, אבל הוא בעצם משחק עם המילים, וכל מי שבעצם רוצה ליצור פה כותרות, אז יצאו עם כותרות בומבסטיות שלא משקפות את המציאות".
רג'פ טאיפ ארדואן (צילום: REUTERS/Hasnoor Hussain)
החוקר משוכנע שהמהלך פועל בדיוק כפי שתוכנן: "עכשיו כולם בטורקיה מדברים על הנושא הזה באופן שגוי, ואין לי שום ספק שהוא יושב בארמון שלו וצוחק". התוצאה המיוחלת היא יצירת אווירה של הערכה ובקשות שהוא יישאר: "מפה עד להודעה חדשה, יש לנו פה תעמולה ללא הפסקה לכבודו כדי לשכנע אותו שהוא יישאר בתפקיד".
כשנשאל האם ארדואן אכן יפרוש בשנת 2028, תשובתו של כהן ינרוג'ק חד-משמעית: "לא, בשום פנים ואופן לא". במקום זאת, הוא צופה שהנשיא הטורקי ימצא דרך להמשיך בשלטון, תוך שימוש באותן שיטות רטוריות שהפכו אותו לאחד המנהיגים הוותיקים ביותר בטורקיה המודרנית.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.