כשבני סבטי, חוקר תוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי, מדבר על מה שקרה בימים האחרונים בטהרן, הוא נשמע כמו מי שמתקשה להאמין למה שהוא רואה. בראיון ל"מעריב" הוא אומר: "אין לי מילים, ממש אני בהלם", ולא מסתיר את הפתעתו מההיקף והעוצמה של הפעולה הישראלית. "זה באמת משהו שלא ציפיתי אליו".
הפתעה זו מגיעה בעיקר לאור העובדה שישראל לא רק תקפה, אלא בעצם פשטה את המשטר האיראני מכוחו בצורה בלתי צפויה. "באמת ישראל או דובר צה"ל דיברו מעל הראש של המשטר והפעילו את הציבור, כאילו גרמו לו לתזוזה מעל הראש של המשטר. המשטר נשאר חסר אונים. אין לו השפעה על המדינה שלו" מסביר סבטי. הוא מתרשם במיוחד מהעובדה שחיל האוויר הישראלי הגיע עד למשהד, "המקום הכי רחוק באיראן. זה דבר מטורף. זה יותר מהחות'ים. זה כמו להגיע לספרד או לונדון".
בני סבטי (צילום: מתוך קשת 12)
מה שמפתיע את החוקר הוא התגובה הציבורית באיראן, או ליתר דיוק – היעדר התגובה. "אף אחד באיראן לא מצלם הרוגים. הם כאילו עושים לנו תעמולה חיובית, הציבור, בזה שהוא לא משתדל", הוא מציין. "זה מטורף, זה פשוט אנחנו עובדים ביחד כאילו, בלי לדבר על זה". סבטי מדגיש שבניגוד למקרים אחרים, "את לא רואה תמונות של תינוקות מתים מטהרן ואנשים זועקים ברחובות" והציבור "לא באים ואומרים באו מישראל הפושעת, ישראל רצחה".
לגבי ההצעה של טראמפ להגיע להסדרה באמצעות תיווך רוסי, סבטי זהיר וחשדן. "כשמכניסים את רוסיה ופוטין, אני רואה את זה כבעיה", הוא אומר, ומסביר ש"הרוסים תומכים באיראן, יש להם שיתופי פעולה, גם צבאיים, גם אסטרטגיים בכלל, לכן זה לא טוב שהוא מכניס את רוסיה". עם זאת, הוא מעיר שגם עצם הדיבור על התערבות אמריקאית "מאוד מלחיץ לאיראנים. זה גם צריך להגיד. זה לא טוב לאיראן בכלל. אפילו האמירה לא טובה לאיראן".
כשהוא נשאל על השלכות המצב על "ציר ההתנגדות" האיראני, סבטי משתמש במטאפורה מעניינת: "זה כמו שלתמנון, עכשיו אין ראש, אז מה יעשו הידיים?" לדבריו, "אנחנו שולטים באיראן. גם אם אנחנו אולי לא על הקרקע, אבל פשוט אין משטר באיראן. אז כשאין משטר ואין שליטה של המשטר, אין גם פרוקסים".
עם זאת, השאלה המרכזית לפי סבטי היא מה יקרה ביום שאחרי. "האם אנחנו בסדר, עשינו את כל ההצגה הזאת, את כל הדברים היפים האלה, ונלך הביתה, ואז הם יקומו לתחייה? או שאנחנו באמת נקפיד איתם, ולא ניתן לזה להשתקם, גם את איראן עצמה, וגם את הפרוקסים? זו שאלה של זמן". לדבריו, "מפגיעות פיזיות אפשר להשתקם. השאלה אם אנחנו נאפשר להם גם באמת עוד פעם לשלוח ידיים".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.