ראינו את זה מתחיל רגע לפני הג'אמפבול, כשהמאמנים סימנו את החמישיות שלהם, וזה הלך והתגבר ככל שהמשחק התקדם. הפועל תל אביב, בגרסתה נטולת ים מדר, הלכה אול אין על בר טימור בעמדת הרכז שלה. האמת היא שגם הפועל ירושלים הלכה על האקס שלה. כשג'ארד הארפר התקשה להבקיע בתחילת המשחק, דאגו להביא אליו את טימור כדי שיכבוש איזה משהו. בלי קשר לרמה ההגנתית של הקפטן האדום, חיפשו בירושלים לערב אותו בצד שבו צריכים להתאמץ כמה שיותר. כדי לעייף אותו, כדי לסחוט ממנו עבירות, כדי לנטרל אותו.
סיפור הקאמבק של הפועל תל אביב, שהביא אותה מרחק ניצחון אחד מגמר, עובר גם דרך מהלכים התקפיים שהחזירו אותה ממינוס 11 ועד פלוס 3, כולל כמה אדירים של בר טימור. כולל סלים גדולים, כולל איזה אסיסט בלתי סביר בעליל שחרך את הגופיה של יובל זוסמן והגיע לג'ונתן מוטלי. ולא רק בהתקפה. הקאמבק של המארחת עבר דרך מהלכים הגנתיים אדירים, כולל שניים משמעותיים של גיא פלטין. אבל אם נלך פליי ביי פליי, בשש הדקות האחרונות שעשו הבדל, אפשר יהיה לסמן בההגנה של הפועל תל אביב את אותו בר טימור ואת הקבוצה שלו ששמרה עליו ואיתו.