אסור לסיים את המלחמה הזו בלי הפלת המשטר האיראני. יש לכך לגיטימציה מוסרית, ערכית, מדינית וצבאית, מתוך רצוננו להבטיח את קיומנו כאן לעד ומתוך החובה לשמור על שלום העולם. אם השלטון הזה, המונע מקנאות משיחית-אסלאמית קיצונית, יצליח חלילה לשרוד למרות המהלומה ההירואית שחטף מהשטן הקטן ומהלומת הקינוח שספג מהשטן הגדול, הוא לא ינוח ולא ישקוט עד שיפתיע בנקמות כואבות. אסור שזה יקרה. מדובר בשלטון שכל עניינו הוא טרור והרג – הרג יהודים והרג נוצרים. אם אפשר את כולם. השלטון הזה הוא הנאציזם החדש, חמינאי הוא היטלר המודרני, שאחראי על רציחתם של עשרות אלפי אנשים בעולם, שאחראי על הירצחם של אלפי ישראלים ועל כוונות מסוכנות הרבה יותר, ואחראי על הרס מוחלט של חיי עמו שלו.
את כל אלו הוא עולל בזמן שחש ביטחון עצמי מופרז. כעת, משהושפל עד עפר, הוא לא יוכל לוותר על השבת כבודו. זו תכונה אנושית מובנית, אולי התכונה האנושית היחידה שיש במרצחים הנתעבים הללו.
את המלחמה הזו צריך לסיים מהר ככל האפשר, להישמר מזליגה למלחמת התשה, אך סיומה ללא השמדת ראשי השלטון ומוסדותיו, מחמינאי ומטה, כמו תקדים נסראללה וחזבאללה, עלול להשיג את המטרה ההפוכה. ישאלו השואלים – איך ניתן להפיל שלטון מבלי שקמה לו אלטרנטיבה? זו אינה הבעיה של ישראל. יש להניח שאם שלטון האייתוללות יחוסל באותו היקף ועוצמה כפי שחטפו וחוטפים פרוייקט הגרעין ופרוייקט הטילים שלו, יקומו מנהיג חדש והנהגה חדשה שישחררו לפני הכל את העם האיראני מאימת שלטונו, ולא תהיה להם המוטיבציה לנקום בישראל ובארצות הברית כי האשמה בתבוסה ובהשפלה לא תשויך להם. תהיה להם מוטיבציה לתקן, לחדש, לעשות את איראן גדולה, כדברי הנשיא טראמפ.