חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו, תקפה בחריפות את התנהלות הממשלה ביחס להצעת החוק שלה ושל חבר הכנסת שמחה רוטמן מהציונות הדתית, אשר מבקשת לקבוע את המסגרת להעמדתם לדין של מחבלי הנוח'בה שהשתתפו בטבח השבעה באוקטובר. ההצעה תעלה ביום ראשון לוועדת שרים לענייני חקיקה, ובמידה ותקבל את תמיכת הקואליציה תעבור בקריאה טרומית במליאת הכנסת, אלא שישנו ניסיון למסמס את הצעת החוק ולדחות את הדיון בה בפרק זמן נוסף בו לא תקודם העמדתם לדין של מחבלי הנוח'בה.
מלינובסקי תקפה: "אתמול נודע לי שישנם גורמים בוועדת השרים לחקיקה שינסו למסמס ולדחות את הצעת החוק שלי להעמדה לדין של מחבלי הנוחבה שתעלה בפניהם ביום ראשון. התירוץ שהם חשבו להמציא הוא שהשב"כ מתנגד להצעה. רק מה הם לא ידעו, שלפני כשבועיים התקיים דיון בוועדת החוקה בדיוק על הנושא הזה ונציגי שב"כ אמרו שאין להם שום התנגדות לחקיקה הזו, כך גם לגורמי הביטחון שנכחו בדיון".
יוליה מלינובסקי (צילום: דוברות הכנסת)
עוד הוסיפה מלינובסקי ואמרה: "מזל שיש פרוטוקולים מהדיונים האלו שיוכיחו זאת. אני אומרת כבר עכשיו, כל ניסיון ביום ראשון למסמס את העמדה לדין של מחבלי השבעה באוקטובר והבאת צדק עבור אזרחי מדינת ישראל והמסכה שלכם תיחשף ולעד תזכרו כמגני המחבלים הארורים".
כזכור, רוב מוחלט של שרי הממשלה החברים בוועדת שרים לענייני חקיקה מסרבים להתחייב לתמוך בעמדת מחבלי הנוח'בה שהשתתפו בטבח השבעה באוקטובר לדין. כ-20 חודשים עברו מאז הטבח, אך עד כה לא גובשה מסגרת מתאימה להעמדתם של מחבלי נוח'בה לדין. הצעת חוק של שמחה רוטמן מהציונות הדתית ויוליה מלינובסקי מישראל ביתנו מבקשת לקבוע סוף סוף איך יועמדו לדין המרצחים שהשתתפו בטבח.
ביום ראשון הקרוב, הצעת החוק של רוטמן ומלינובסקי תעלה לוועדת שרים לענייני חקיקה והם יחליטו האם להתנגד לחקיקה, לתמוך בה בקריאה טרומית או לדחות את הדיון בה – ובכך להמשיך את אי העמדתם לדין של המחבלים שהשתתפו בטבח השבעה באוקטובר.
בוועדת השרים שתחליט האם לתמוך בהעמדת המחבלים לדין יושבים שר משפטים יריב לוין, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', השר בלי תיק חיים ביטון, שר העבודה יואב בן צור, שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף, השרה להגנת סביבה עידית סילמן, שר ההחינוך יואב קיש, שר התקשורת שלמה קרעי, שר התפוצות עמיחי שיקלי והשר במשרד האוצר זאב אלקין.
ישיבת ממשלה (צילום: חיים גולדברג פלאש 90)
פנינו אל השרים בכדי לקבל את תגובתם לגבי השאלה האם יתמכו בחקיקה של רוטמן ומלינובסקי. השרים קרעי ושיקלי הודיעו כי יתמכו בהעמדת מחבלי הנוח'בה לדין. מהשר בן גביר נמסר כי הוא "תומך בהעמדה לדין של הנוחבות, ישתתף בדיון, ישמע את כל הנימוקים של כל הגורמים ויקבל החלטה בהתאם". השר לוין מסר כי "הוא יגיד בוועדת שרים", והכחיש כי פנו אליו ממשרד המשפטים בכדי להוביל דחייה של הדיון בהצעת החוק. כל שאר השרים סרבו להתייחס.
כפי שפורסם לראשונה ב"מעריב", החוק להעמדתם של מחבלי הנוח'בה לדין, אותו יזמו חברי הכנסת שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי, יעלה בפעם הראשונה לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה ביום ראשון הקרוב. לאחרונה התקיים דיון חסוי בכנסת בנושא, שבו נחשף לראשונה על ידי נציג השב"כ כי בניגוד לדרך שבה הוצגו דברים בשם הארגון – בשב"כ לא מתנגדים לעצם החקיקה או להעמדת מחבלי הנוח'בה לדין לפי חוק השמדת עם, שבסופו לכל מחבל שיועמד לדין באמצעות החוק של רוטמן ומלינובסקי ממתין חבל תלייה.
בשב"כ הבהירו כי השאלה מבחינת הארגון היא לגבי מועד העמדה לדין, אך מדובר באירוע שההיתכנות שלו תהיה רק לאחר העברת החקיקה בקריאה שנייה ושלישית. כלומר, המשמעות היא כי אין התנגדות ביטחונית להעברת החוק בוועדת שרים לענייני חקיקה, ואפילו לא בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. עם זאת, בייעוץ המשפטי לממשלה מתנגדים בתוקף לחוק וינסו להשפיע על שר המשפטים יריב לוין לדחות את הדיון בו, באמתלה ביטחונית – למרות שכאמור, שב"כ הבהיר כי אין לו התנגדות לחקיקת החוק.
החוק של רוטמן ומלינובסקי מורה כי חלק ממחבלי הנוח'בה ייכלאו לנצח, וחלקם יועמדו לדין – בהתאם לראיות. מי שיועמד לדין, הדבר יהיה בעבירת השמדת עם – והמשמעות היא כי בסיומו של ההליך ימתין לכל מחבל נוח'בה שיועמד לדין חבל תלייה. בנוסף, החוק מוציא את הסמכות לקיים את התביעה והדיונים מידי הפרקליטות ובתי המשפט – ומעביר את הסמכות לידי תובע מיוחד וטריבונל שיפוטי שינהלו את ההליכים במהירות, ולא באיטיות המאפיינת את מערכת המשפט הישראלית.
גורם משפטי בכיר הסביר את הקריטיות בקידום החקיקה של שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי, אותה תוקעים בכירי משרד המשפטים: "המערכת המשפטית ככלל עדיין נמצאת בקונספציה של טרום שבעה באוקטובר. עם הפרקליטות שרוצה את סדרי דין ודיני ראיות 'רגילים' ועבירות קלאסיות, ועם הדרך שבה בתי המשפט מתנהלים – אולי הנכדים שלנו יזכו לראות את ההרשעות נגד מחבלי הנוח'בה".
"הדיון החסוי האחרון בנוגע לחוק להעמדתם לדין של מחבלי הנוח'בה, הוכיח כי לא גורמי הביטחון או הגורמים המדיניים מעכבים את העמדתם לדין של המחבלים – אלא הפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה", אמר למעריב גורם בכיר במערכת הפוליטית. לדבריו של הגורם, במשרד המשפטים מעוניינים לנכס עוד ועוד סמכויות דרקוניות נגד מחבלי הנוח'בה, כדי להעביר אותן אחר כך למישורים הפליליים הנוספים.
פרקליט מחוז דרום, ארז פדן, אשר מוביל את ההתנגדות לחקיקה של רוטמן ומלינובסקי, טען כי יש להמתין עם העמדתם לדין של המחבלים, וכי במקום מינוי תובע מיוחד וטריבונל שיפוטי אשר יעמידו לדין ויכריעו במשפטי המחבלים במהירות – יש להשאיר את הסמכות בידי הפרקליטות, שעד כה, במסגרת החוק הקיים, לא הצליחה לגבש תשתית ראייתית אפילו נגד רבע ממחבלי הנוח'בה שנמצאים בידי ישראל.
יש לציין כי כאשר חשפנו ב"מעריב" את התנגדותו של פרקליט מחוז דרום, ארז פדן, לחוק אותו יזמו רוטמן ומלינובסקי, במשרד המשפטים מסרו בתגובה: "שקר". בדיון החסוי האחרון, פדן התפתל לאור הפרסום ב"מעריב", ואמר כי הוא אינו זה שקובע את המדיניות – אלא הממשלה. עם זאת, פדן המשיך לנסות לעצור את חקיקת החוק של רוטמן ומלינובסקי.
לבקשת משרד המשפטים, התקיים לאחרונה כאמור דיון חסוי בכנסת בנושא אשר נועד לשכנע את חברי הוועדה החסויה כי יש להמתין עם קידום החקיקה. עם זאת, במסגרת הדיון פרקליט מחוז דרום ארז פדן בחר שלא לחשוף פרטים קריטיים בפני חברי הכנסת, תוך שהוא ממשיך לנסות לעכב את קידום החוק.
כאמור, כפי שפורסם ב"מעריב", ביום ראשון הקרוב, ועדת שרים לענייני חקיקה תדון בחוק של שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי בנוגע ל"כליאתם והעמדתם לדין של המשתתפים באירועי שבעה באוקטובר". למעט השרים שלמה קרעי ועמיחי שיקלי, אף אחד מהשרים בוועדת שרים לענייני חקיקה אינו מוכן להתחייב כי יתמוך בהעמדתם לדין של מחבלי הנוח'בה – זאת למרות הזמן הרב שעבר מאז הטבח ולמרות עמדת השב"כ לפיה אין התנגדות לחקיקת החוק.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".