חג הפסח הזה לא יהיה אותו הדבר: הכירו את היוזמות המרגשות

חג הפסח הזה, השני מאז פרוץ המלחמה, שונה מאוד מלילות סדר שנערכו בשנים כתיקונן – ולו בשל העובדה ש־59 חטופים, חיים וחללים, נמצאים עדיין בשבי חמאס בעזה. חג חירות שהחירות בו חסרה, פגומה, זועקת.

חלק מלילות הסדר שייערכו במוצאי שבת הקרובה יהיו מיוחדים. כמה אנשים פרטיים, גופים וחברות החליטו לקיים ליל סדר בדרך מקורית, יוצאת דופן, מתוך תפיסה חברתית, קהילתית, ובגישה של רעות ואחווה.

הייטקיסטים מארחים
עובדיה ההייטקיסטים של חברת “פייבר", זירת מסחר גלובלית מקוונת, יבלו את ליל הסדר עם שורדי שואה וחיילים בודדים. זוהי יוזמתו של שי גולדנברג, מנהל אחריות חברתית וקרן Colors בחברת “פייבר". “כחלק ממדיניות התרומה לקהילה של החברה יש מעורבות בולטת של העובדים בהתנדבות ובשימוש ביכולות שלנו למטרות טובות, שהן סיוע לילדים ונוער בסיכון ותמיכה באוכלוסיות של חיילים בודדים, פצועי צה"ל וניצולי שואה", גולדנברג מפרט.

“עם פרוץ המלחמה הגברנו הילוך בעשייה החברתית ובפסח הזה החלטנו שנקיים את ליל הסדר בחברת 30 חיילים בודדים, עשרה ניצולי וניצולות שואה, לצד עובדי ועובדות החברה ובני משפחותיהם. בשנה שעברה עשינו פיילוט של זה, במספרים יותר קטנים, וזה היה כל כך מרגש שהחלטנו להפוך את הדבר למסורת. כנכד לניצולי שואה זו זכות גדולה עבורי לעשות את ליל הסדר עם ניצולי וניצולות שואה, ולצד חיילים גיבורים שמחפשים מקום לערוך בו את הסדר. זה חשוב ללב שלי".

איפה תקיימו את האירוע?
“בקומה הרביעית שבמשרדי החברה בתל אביב, קומה שמשמשת בדרך כלל לכנסים ולמפגשים חברתיים. אנחנו נפנה את שולחנות היומיום, נעמיד שולחן חגיגי, נקשט אותו ונביא קייטרינג איכותי. צפויים להשתתף כ־60 אנשים. חשוב לציין שאנחנו עדיין במלחמה ושיש לנו עוד 59 חטופים, שאנחנו זוכרים בכל יום. זה לא חג חירות מלא, אבל זו התקומה הישראלית בעיניי. כולנו מחכים לשובם הביתה".

בין שתי מלחמות
אולגה ברודסקה, מנהלת מיזם “מרחב בטוח" ומשתתפת בתוכנית שגרירי רוטשילד, יזמה ליל סדר שבו ישתתפו עולים חדשים מאוקראינה, המציינים את הפסח הראשון שלהם בישראל. “המטרה של ‘מרחב בטוח’ היא לבנות קהילה של עולים צעירים מאוקראינה, אנשים שחווים כרגע שתי מלחמות בו זמנית – מלחמת רוסיה־אוקראינה שנמשכת מאז 2022 והמלחמה בעזה שנמשכת מאז 2023", מסבירה ברודסקה. “האנשים האלה זקוקים לקהילה ולתמיכה פסיכו־חברתית. זה גם נועד לסייע להם להיקלט טוב בארץ. אני רוצה לגרום להם להרגיש פה כמה שיותר בבית".

וליל סדר הוא דרך טובה להרגיש בבית.
“פסח הוא החג הכי חשוב בעיניי בגלל נושא החירות והחופש, בוודאי בזמן מלחמה. חשוב מאוד לחגוג יחד, אז החלטתי לקיים סדר פסח ציבורי של עולים חדשים מאוקראינה במרכז התרבות של אוקראינה בתל אביב. זה מאוד משמעותי כי המשתתפים אף פעם לא חוו ליל סדר בארץ הקודש".

לכמה אנשים אתם מצפים?
“למשהו כמו 50 צעירים אוקראינים שמגיעים מכל מיני רקעים וממקומות שונים בארץ. חלק נכבד מהם עלה ארצה רק לפני שבועיים. נקיים סדר עם קריאת ההגדה, עם ארוחה ועם כל המסורת".

את רואה משמעות מיוחדת של רוח הפסח עבור משתתפי הסדר?
“אני חושבת שעכשיו כואב מאוד לדבר על חירות, גם בגלל נושא החטופים והמלחמה. ואנחנו, האוקראינים, יודעים בדיוק מה המחיר שאנחנו משלמים עבור העצמאות והחופש. אני חושבת שמאוד חשוב לספר סיפור שמאחד את כל העם, ולדבר על זה שאולי לפעמים לא קל לצאת מעבדות לחירות – אבל זה עדיין אפשרי וזה מאוד חשוב. מה שכולנו מחפשים כרגע, גם ישראלים ותיקים וגם יהודים אוקראינים שרק עלו ארצה, זה את התקווה. זו מהות הזהות הישראלית".

לוחמות העורף
פורום נשות המילואימניקים, שהוקם במהלך המלחמה כדי לסייע לבנות זוגם של חיילי המילואים שנמצאים תקופות ארוכות בלחימה, יוזם במלון גרנד קורט בירושלים ליל סדר לנשות לוחמי המילואים של חטיבת כרמלי ולילדיהן.

“מאז 7 באוקטובר בעלי חצה את רף 300 ימי המילואים", מספרת חן בנפשה מבאר שבע. “את כל החגים, מלבד פסח שעבר, הוא עשה במילואים. עכשיו הוא חזר לעוד סבב, וזה שוב חג שאני והילדים אמורים לעשות לבד. כשנחשפתי ליוזמה המרגשת הזו של הפורום ושל המלון הרגשתי שזה המקום שבו אני רוצה להיות".

למה?
“כי בראש השנה, למשל, הלכתי אל המשפחה, באופן טבעי, אבל אז הילדים רואים שאבות של ילדים אחרים מגיעים, ומתחילים לבכות ולשאול למה אבא שלהם לא בא, וזו תחושה לא נעימה. כאן, זו פעם ראשונה שאהיה עם נשים מהחטיבה שמזדהות בדיוק עם איך שאני מרגישה, הילדים יוכלו לשחק עם ילדים אחרים ויראו שמישהו מרגיש כמותם ומבין אותם. כולנו הרי עם חששות מזה שהבעלים שלנו במילואים, אבל יחד יש בזה כוח".

כמה תהיו בליל הסדר?
“18 משפחות. הבנתי שבמלון יהיו נשות מילואימניקים מחטיבות שונות, וזו יוזמה באמת מבורכת. אני מקווה שאת החג הבא, אחרי פסח, אעשה בבית עם בעלי והילדים, אז באמת נוכל להרגיש שיצאנו מעבדות לחירות. המשפחה שלי בבאר שבע לא עפה על הרעיון שאעשה את ליל הסדר בירושלים עם הילדים ועם נשות מילואימניקים אחרות וילדיהן, כי המשפחה מעדיפה אותי בבית. אבל אני מרגישה שזו ההחלטה הכי נכונה לכולנו כרגע. אחרי שנה וחצי של לחימה למדתי לעשות את הבחירות שלי".

צחוקים של חברים
אביב לב, תושב מטולה שמפונה למלון בהרצליה מאז פרוץ המלחמה, בחר לקיים השנה את ליל הסדר, בדומה לשנה שעברה, בבית מלון. אלא שהפעם זה לא יהיה המלון שבו הוא שוהה, וזה לא יהיה בחיק משפחתו. “בשנה שעברה עשינו את ליל הסדר במלון בהרצליה עם עוד משפחות, והיה נחמד, אבל הרגשתי חנוק, הרגשתי שחסר לי החופש שלי", הוא מסביר. “חסרו לי הווייבים של הצחוקים עם החברים, דבר שאתה לא יכול לחוות בחדר אוכל רועש ומלא באנשים.

השנה חשבתי על רעיון אחר. דיברתי עם חברים שלי, אחד מפונה מקריית שמונה, שניים מפונים משלומי ועוד כמה חברי ילדות ממטולה שעברו לגור אצל קרובי משפחה במרכז, וחשבנו לקיים ליל סדר של החבר’ה יחד, בלי הורים ובלי משפחות. להרגיש את החופש קצת. חבר שלי דרור מקריית שמונה נדלק על הרעיון, ושאל אם זה בסדר שהוא יזמין חמישה חברים שלו מהעוטף, מכפר עזה ומניר עוז. אמרנו ‘וואלה סבבה’, כי הם תכלס מרגישים כמונו רחוקים מהבית, והם עברו דברים נוראיים, שקשה לתאר, איבדו חברים וראו את האזור שבו גדלו נהרס".

איך המשפחה שלך הגיבה לרעיון?
“ההורים שלי די הבינו את זה. זה לא היה ביג דיל מבחינתם".
החבורה בחרה במלון לאונרדו בתל אביב, ותגיע אליו כבר היום. “חשבנו על סוף שבוע ארוך, מחמישי בצהריים עד ראשון בערב", מספר לב. “זה לא מלון של משפחות, יש בו בעיקר שקט, וזה בדיוק מה שאנחנו מחפשים בליל הסדר. זה לא יהיה חג אמיתי כי עדיין יש 59 מהאחים שלנו בעזה, וכולנו עברנו ועוברים תקופה מורכבת כעם וכאנשים שרחוקים מבתיהם. אז אני חושב שלפחות ההנאות הקטנות האלה יכולות לטעון אותנו בכוחות ולעזור לנו להמשיך להתנהל בתוך המצב הלא קל הזה.

בפסח בשנה שעברה לא העליתי בחלום הכי פרוע שלי שהמלחמה תימשך כעבור שנה ושעדיין לא יהיה לי בטוח לחזור הביתה. המרכז, הרצליה ותל אביב, זה נחמד מאוד, אבל זה לא הבית שלי ולא יתקרב לבית שלי. בתוך הדבר הזה אני מנסה למצוא את המקום שלי, ואני מקווה שבליל סדר כזה ארגיש בבית לכמה רגעים, עם החברים שלי ועם אנשים מהדרום שאולי אני לא מכיר, אבל יודעים בדיוק מה עובר עליי ועל כל אחד שיהיה סביב השולחן".